תביעה לזכות להירשם כבעלים של המקרקעין, בהם מחזיקים התובעים ושאותם הם מעבדים וחוכרים מאז 1951, בשל פינויים מכפר הולדתם, מכוח הסכם משנת 51 בו התחייבה המדינה להעביר להם בעלות בקרקע

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי
000758-91
23.11.2000
בפני :
אברהם אברהם

- נגד -
:
1. מוחמד רג'א שקור
2. מחמוד אחמד עזאיזה
3. אחמד מוחמד חט'יב
4. מחמד עלי נומירי
5. איברהים פדיל מורג'אן
6. אחמד עלי חג'אג'
7. בראזי מוסא חמיס
8. בראזי סארי עבוד
9. בראזי מוחמד מןסא
10. בראזי חמדה מטאוע
11. ח'אלדי אחמד מתעב
12. ח'אלדי שתווי נאיף
13. נוח'א עיסא ח'אלדי
14. אחמד עלי בראזי
15. ח'טיב מוחמד עבדאללה
16. שבראוי חסן זעל
17. שבראוי עיסא זעל
18. שקיראת מחמד רחייל
19. מסרי חסן פאדל
20. מורג'אן עלי חוסין
21. מחג'וב יוסף מוחמד
22. מחג'וב מוחמד חסין עבוד
23. מוחמד עלי עווד
24. משעוטה פאיז עבוד
25. עזאיזה מוחמד אחמד
26. עזאיזה מוחמד פהד
27. עזאיזה עלי אחמד
28. נמיראת אחמד קאסם
29. נמיראת עלי קאסם
30. מסרי מוחמד חוסיין
31. מסרי מוחמד עואד
32. יורשי מוחמד מסרי זל

 :
1. מנהל מקרקעי ישראל
2. מדינת ישראל
3. רשם המקרקעין בנצרת
פסק דין

התביעה

1. התובעים מתגוררים בכפר שעב. מכתב התביעה עולה, כי עד שנת 1951 הם התגוררו בכפר,
שהיה ידוע בשם כאקראד חייאט בקארה ענאמה, המצוי בקרבת גשר בנות יעקב. לטענת התובעים
בתביעתם, הם ואבותיהם ואבות אבותיהם החזיקו בקרקעות ששטחם אלפי דונם באזור הכפר
הנ"ל. הם טוענים, כי בשנת 1951 דרשה מדינת ישראל מהם ומיתר תושבי האזור לעבור לכפר
שעב באופן זמני, עד כי יימצא להם פתרון מגורים באזור אחר הסמוך לכפר הולדתם, שכן
לאחר מלחמת השחרור הגבול בין ישראל לסוריה התקרב אליו מאוד. התובעים ושאר בדויים מן
האזור עשו כמצוות המדינה, ועברו להתגורר בכפר שעב. כעבור חודשים מספר נסתבר, כי
החזרה לכפר לא תתאפשר. לכן, כך התובעים, הם ואבותיהם הגיעו לידי הסכם עם מדינת
ישראל, לפיו הם ושאר הבדויים שבאזור יקבלו לידיהם לשם מחיה מקרקעין בכפר שעב,
מקרקעין בהם נטועים עצי זית, עד אשר יימצא להם פתרון סופי להחלפת המקרקעין בהם
החזיקו באזור כפר הולדתם, במקרקעין אחרים. לפי ההסכם קיבל כל אחד מהתובעים 7 דונם
מאדמות כפר שעב. הובטח להם, כי יקבלו בעלות על אדמות אלה, אם לא יקבלו אדמות
חלופיות לאלה שהיו להם בכפר הולדתם, או פיצוי על האדמות. ועד לקבלת הבעלות המובטחת
הם חכרו, לפי הסכמי חכירה שנתיים מתחדשים, את האדמות מן המדינה.

בשנת 1991 הודיעה המדינה לתובעים, כי לא תחדש עוד את הסכמי החכירה.

התובעים טוענים בתביעתם, כי זכות עומדת להם להירשם כבעלים של המקרקעין, בהם הם
מחזיקים ושאותם הם מעבדים וחוכרים מאז 1951. הם טוענים לזכות מכוח ההסכם משנת 1951,

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

חזרה לתוצאות חיפוש >>