תביעה להפחתת מזונות קטינים שנקבעו בהסכם גירושין לו ניתן תוקף של פסק דין לכדי סכום נמוך יותר מסכום המזונות שנקצב על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל של האב

 בעניין:

1. פלונית (קטינה), ילידת 2003

2. פלוני (קטין) יליד 2006

תביעה להפחתת מזונות קטינים שנקבעו בהסכם גירושין לו ניתן תוקף של פסק דין לכדי סכום נמוך יותר מסכום המזונות שנקצב על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל של האב.

רקע רלוונטי ותמצית טענות הצדדים

1. התובע (להלן בשם בדוי 'יצחק') והנתבעת (להלן בשם בדוי 'רבקה') נישאו כדמו"י ביום 2007.XX.XX ומנישואין אלה נולדו הקטינים פלונית בת XXX שנים ופלוני בן XXX שנים.

2. בשנת 2009 הגישה רבקה לבית משפט זה תביעת מזונות אישה וקטינים, תביעת משמורת ותביעה רכושית ואילו יצחק הגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני. במסגרת ההליך המשפטי הגיעו הצדדים להסכם גירושין כולל שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 25.2.2010 (תמ"ש 56920/09 לפני כב' השופטת עליסה מילר) (להלן 'ההסכם' ו'פסק הדין' בהתאמה).

3. בהסכם הצהירו הצדדים שברצונם "לקבוע בהסכם זה בהבנה ובהסכמה הדדית את כל העניינים הכרוכים בגירושין ו/או הנובעים מחיי הנישואין, לרבות השאלות הכרוכות במזונות, חלוקת ההוצאות, ענייני הרכוש ושאר העניינים הכרוכים בגירושין". רבקה ויתרה על טענותיה הרכושיות ויצחק התחייב לשלם סכום כולל של 5,000 ש"ח לחודש עבור צרכי הקטינים מכל מין וסוג לרבות "מדורם, חינוכם וכן צהרון, מועדונית, שכר לימוד, שיעורי עזר, חוגים, הסעות וקייטנות וכיוצ"ב" ולמעט הוצאות רפואיות חריגות בהן יישאו הצדדים בחלקים שווים (סעיף 4 להסכם). לעניין המשמורת וזמני השהייה נקבע שהקטינים יישארו במשמורת רבקה ושהסדרי השהייה עם יצחק בהיעדר הסכמה אחרת יתקיימו בימי שני ורביעי בשעות אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני כולל לינה (סעיף 3 להסכם).

4. במאי 2015 עתר יצחק למתן צו לכינוס נכסיו (פש"ר XXX בבית המשפט המחוזי בתל אביב). בהליך הפש"ר נקצבו מזונות הקטינים לכדי סך של 2,400 ש"ח לחודש עבור שני הקטינים.

5. באפריל 2017 הגיש יצחק תביעה להפחתת מזונות הקטינים כך שיעמדו על סכום של 1,800 ש"ח או 'מקסימום 2,000 ש"ח' לשני הקטינים וזאת החל ממועד הגשת הבקשה לפשיטת רגל ביום 31.5.2015 ואילך או לחילופין מיום מתו צו הכינוס ביום 3.8.2015. בסיכומיו עתר יצחק לתשלום 2,400 ש"ח עבור שני הקטינים כפי שקצב בית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל.

6. לטענת יצחק יש להפחית את המזונות שנקבעו בהסכם לאור שינוי נסיבות מהותי במצבו הכלכלי בעטיו מצוי הוא בהליך פשיטת הרגל; בהיקף הוצאותיו עקב נישואיו מחדש לאישה שלה ילד מנישואין קודמים הסמוכים שניהם לשולחנו; ובהכנסותיה של רבקה המרוויחה כ-9,200 ש"ח בחודש בנוסף למשכורתו הגבוהה של בעלה השני; כן טען יצחק בתצהירו ובסיכומיו שבהתאם להלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 יש לקחת בחשבון את הכנסות משק הבית של רבקה גם בהעדר משמורת משותפת לאור גילם של הקטינים. לעניין השינוי במצבו הכלכלי נטען שבעת שחתם על הסכם הגירושין עבד כשכיר בחנות XXX שניהל אביו ונתמך בהוריו, אך בשנת 2011 בעקבות מחלת לב בה לקה אביו הועבר לו העסק על חובותיו. בשל החובות נאלצה אמו למכור את החנות לצד שלישי והוא שכר מהקונה את החנות על כל תכולתה והמשיך בניהול העסק עד שמכר אותו וחזר לעבוד בו כשכיר. עוד לטענתו נאלץ לפנות להליך פש"ר מאחר ורבקה ניהלה תיק הוצאה לפועל לגביית חיובי המזונות על פי ההסכם בשל העובדה שהעביר לידיה סכום מופחת של 3,500 ש"ח בחודש למזונות הקטינים, ותוך כך הטילה עיקולים על חשבונותיו בבנק ועל הרכב ששימש לעבודתו ובכך שיתקה את העסק. לעניין היקף השתכרותו טען יצחק בכתב התביעה ובתצהיר שהוא מרוויח 5,500 ש"ח נטו בחודש ואילו בחקירתו ובסיכומים טען שהכנסתו פחתה ל-4,200-4,000 ש"ח בחודש בלבד.

7. מנגד טענה רבקה שמדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב תוך העלמת מידע מהותי וניצול ציני של הליך הפש"ר. לטענתה, השמיט יצחק עובדות מהותיות באשר לעסק ש'הוברח' לקרוב משפחה, לגובה הכנסותיו האמיתיות ולמצבו הכלכלי. עוד טענה שיצחק כבר 'קיבל את מבוקשו' בעצם קציבת המזונות בהליך הפש"ר ועל כן אין מקום להפחית במסגרת זו חוב מזונות עתידי. מוסיפה היא שיצחק לא הוכיח כל שינוי נסיבות מהותי: השתכרותו הגלויה עומדת על 5,500 ש"ח כפי שהייתה ערב הסכם הגירושין ואף זו אינה משקפת את הכנסותיו בפועל; מצבו הכלכלי השתפר בעקבות הליך הפש"ר שהביא להפחתה בסכום המזונות השוטפים ויוביל למחיקת חובותיו ככל שיקבל הפטר ולראייה עבר הוא להתגורר בדירה גדולה יותר מבעבר; אשתו החדשה משתכרת סכומים גבוהים מכפי שהצהיר ואינה נסמכת על שולחנו כפי שטען; לעניין הכנסותיה טענה שיצחק לא הבהיר מה היו הכנסותיה עת ניתן פסק הדין וממילא אין בידה הכנסה פנויה. לעניין צרכי הקטינים טענה שלא חל שינוי נסיבות המצדיק את הפחתתם אלא להפך - לקטינים בעיות רגשיות המצריכות טיפולים פסיכולוגיים וכן קשיים בלימודים המצריכים מתן שיעורים פרטיים אותם היא משלמת מכיסה. לסיום נטען שאין כל רלוונטיות להלכת בע"מ 919/15 בהעדר משמורת משותפת ומשהסדרי השהייה שנקבעו בהסכם אינם מתקיימים בפועל.