תביעה להפחתת מזונות קטינים שנקבעו בהסכם גירושין לו ניתן תוקף של פסק דין לכדי סכום נמוך יותר מסכום המזונות שנקצב על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל של האב

 בעניין:

1. פלונית (קטינה), ילידת 2003

2. פלוני (קטין) יליד 2006

תביעה להפחתת מזונות קטינים שנקבעו בהסכם גירושין לו ניתן תוקף של פסק דין לכדי סכום נמוך יותר מסכום המזונות שנקצב על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל של האב.

רקע רלוונטי ותמצית טענות הצדדים

1. התובע (להלן בשם בדוי 'יצחק') והנתבעת (להלן בשם בדוי 'רבקה') נישאו כדמו"י ביום 2007.XX.XX ומנישואין אלה נולדו הקטינים פלונית בת XXX שנים ופלוני בן XXX שנים.

2. בשנת 2009 הגישה רבקה לבית משפט זה תביעת מזונות אישה וקטינים, תביעת משמורת ותביעה רכושית ואילו יצחק הגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני. במסגרת ההליך המשפטי הגיעו הצדדים להסכם גירושין כולל שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 25.2.2010 (תמ"ש 56920/09 לפני כב' השופטת עליסה מילר) (להלן 'ההסכם' ו'פסק הדין' בהתאמה).

3. בהסכם הצהירו הצדדים שברצונם "לקבוע בהסכם זה בהבנה ובהסכמה הדדית את כל העניינים הכרוכים בגירושין ו/או הנובעים מחיי הנישואין, לרבות השאלות הכרוכות במזונות, חלוקת ההוצאות, ענייני הרכוש ושאר העניינים הכרוכים בגירושין". רבקה ויתרה על טענותיה הרכושיות ויצחק התחייב לשלם סכום כולל של 5,000 ש"ח לחודש עבור צרכי הקטינים מכל מין וסוג לרבות "מדורם, חינוכם וכן צהרון, מועדונית, שכר לימוד, שיעורי עזר, חוגים, הסעות וקייטנות וכיוצ"ב" ולמעט הוצאות רפואיות חריגות בהן יישאו הצדדים בחלקים שווים (סעיף 4 להסכם). לעניין המשמורת וזמני השהייה נקבע שהקטינים יישארו במשמורת רבקה ושהסדרי השהייה עם יצחק בהיעדר הסכמה אחרת יתקיימו בימי שני ורביעי בשעות אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני כולל לינה (סעיף 3 להסכם).

4. במאי 2015 עתר יצחק למתן צו לכינוס נכסיו (פש"ר XXX בבית המשפט המחוזי בתל אביב). בהליך הפש"ר נקצבו מזונות הקטינים לכדי סך של 2,400 ש"ח לחודש עבור שני הקטינים.

5. באפריל 2017 הגיש יצחק תביעה להפחתת מזונות הקטינים כך שיעמדו על סכום של 1,800 ש"ח או 'מקסימום 2,000 ש"ח' לשני הקטינים וזאת החל ממועד הגשת הבקשה לפשיטת רגל ביום 31.5.2015 ואילך או לחילופין מיום מתו צו הכינוס ביום 3.8.2015. בסיכומיו עתר יצחק לתשלום 2,400 ש"ח עבור שני הקטינים כפי שקצב בית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל.

6. לטענת יצחק יש להפחית את המזונות שנקבעו בהסכם לאור שינוי נסיבות מהותי במצבו הכלכלי בעטיו מצוי הוא בהליך פשיטת הרגל; בהיקף הוצאותיו עקב נישואיו מחדש לאישה שלה ילד מנישואין קודמים הסמוכים שניהם לשולחנו; ובהכנסותיה של רבקה המרוויחה כ-9,200 ש"ח בחודש בנוסף למשכורתו הגבוהה של בעלה השני; כן טען יצחק בתצהירו ובסיכומיו שבהתאם להלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 יש לקחת בחשבון את הכנסות משק הבית של רבקה גם בהעדר משמורת משותפת לאור גילם של הקטינים. לעניין השינוי במצבו הכלכלי נטען שבעת שחתם על הסכם הגירושין עבד כשכיר בחנות XXX שניהל אביו ונתמך בהוריו, אך בשנת 2011 בעקבות מחלת לב בה לקה אביו הועבר לו העסק על חובותיו. בשל החובות נאלצה אמו למכור את החנות לצד שלישי והוא שכר מהקונה את החנות על כל תכולתה והמשיך בניהול העסק עד שמכר אותו וחזר לעבוד בו כשכיר. עוד לטענתו נאלץ לפנות להליך פש"ר מאחר ורבקה ניהלה תיק הוצאה לפועל לגביית חיובי המזונות על פי ההסכם בשל העובדה שהעביר לידיה סכום מופחת של 3,500 ש"ח בחודש למזונות הקטינים, ותוך כך הטילה עיקולים על חשבונותיו בבנק ועל הרכב ששימש לעבודתו ובכך שיתקה את העסק. לעניין היקף השתכרותו טען יצחק בכתב התביעה ובתצהיר שהוא מרוויח 5,500 ש"ח נטו בחודש ואילו בחקירתו ובסיכומים טען שהכנסתו פחתה ל-4,200-4,000 ש"ח בחודש בלבד.

7. מנגד טענה רבקה שמדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב תוך העלמת מידע מהותי וניצול ציני של הליך הפש"ר. לטענתה, השמיט יצחק עובדות מהותיות באשר לעסק ש'הוברח' לקרוב משפחה, לגובה הכנסותיו האמיתיות ולמצבו הכלכלי. עוד טענה שיצחק כבר 'קיבל את מבוקשו' בעצם קציבת המזונות בהליך הפש"ר ועל כן אין מקום להפחית במסגרת זו חוב מזונות עתידי. מוסיפה היא שיצחק לא הוכיח כל שינוי נסיבות מהותי: השתכרותו הגלויה עומדת על 5,500 ש"ח כפי שהייתה ערב הסכם הגירושין ואף זו אינה משקפת את הכנסותיו בפועל; מצבו הכלכלי השתפר בעקבות הליך הפש"ר שהביא להפחתה בסכום המזונות השוטפים ויוביל למחיקת חובותיו ככל שיקבל הפטר ולראייה עבר הוא להתגורר בדירה גדולה יותר מבעבר; אשתו החדשה משתכרת סכומים גבוהים מכפי שהצהיר ואינה נסמכת על שולחנו כפי שטען; לעניין הכנסותיה טענה שיצחק לא הבהיר מה היו הכנסותיה עת ניתן פסק הדין וממילא אין בידה הכנסה פנויה. לעניין צרכי הקטינים טענה שלא חל שינוי נסיבות המצדיק את הפחתתם אלא להפך - לקטינים בעיות רגשיות המצריכות טיפולים פסיכולוגיים וכן קשיים בלימודים המצריכים מתן שיעורים פרטיים אותם היא משלמת מכיסה. לסיום נטען שאין כל רלוונטיות להלכת בע"מ 919/15 בהעדר משמורת משותפת ומשהסדרי השהייה שנקבעו בהסכם אינם מתקיימים בפועל.

דיון והכרעה

9. הלכה היא שתביעה להפחתת מזונות לא נדונה כתביעה חדשה לפסיקת מזונות והתובע הפחתת מזונות נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי שיצדיק התערבות במזונות שנקבעו וזאת יעשה במקרים נדירים בלבד ובכפוף להתקיימות שלושה תנאים מצטברים. האחד שהצדדים השאירו פתח מפורש או מכללא לשינוי הנסיבות. השני שמבקש השינוי פעל בתום לב והשלישי שעקב שינוי מהותי בנסיבות לא יהא זה צודק להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו (ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד ל"ח(1) 761); לאור האמור "שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות" (ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד ל"ו(3), 182). עוד נפסק שהנסיבות ששררו בעת מתן פסק הדין ששינויו מתבקש משמשות כנקודת מוצא מחייבת, היינו שעל הטוען לשינוי להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי או משמעותי בתשתית העובדתית הרלבנטית ששימשה בסיס לפסיקת המזונות שהפחתתם מתבקשת, לעומת התשתית העובדתית הרלוונטית לעת הגשת התביעה להפחתה (עניין פייגה לעיל; עמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 35480-04-13 ע ב פ (קטין) נ' א פ (02.12.2014)).

הדבר נכון ביתר שאת עת עסקינן במזונות שנקבעו בהסכם גירושין ונקבע שאין לשנותם על נקלה אלא רק במקרים בולטים בהם אכן חל שינוי נסיבות מהותי ואף קיצוני המצדיק התערבות בהסכמות שכן "הסכם הגירושין הוא בדרך כלל הסדר כולל של נקודות רבות במחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת" (ע"א 4515/92 שטיין קומרוב נ' שטיין (13.6.1994)). אותו שינוי נסיבות בולט צריך להיות כזה שלא ניתן היה לצפותו ולחזותו עת נחתם ההסכם. לפיכך, לשם הכרעה בתביעה להפחתת מזונות על בית המשפט להגיע לכלל מסקנה שחל שינוי נסיבות מהותי מהמועד בו נחתם ההסכם ועד למועד בו הוגשה התובענה להפחתה. לעניין זה נבחנת רק שאלת שינוי הנסיבות ובית המשפט לא נדרש לבדוק את יכולת התובע או את צרכיו של הזכאי מן ההתחלה (תמ"ש (ת"א) 52946/97 ג.א נ' ג.ב.א (30.3.2009)).

10. כפי שיפורט להלן יצחק לא הוכיח שינוי נסיבות המצדיק הפחתת סכום חיובו במזונות הקטינים - לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי בגובה הכנסותיו כפי שהיו בעת מתן פסק הדין; לא הוכיח שינוי משמעותי ביכולתו הכלכלית כפי שהיתה בעת מתן פסק הדין; לא הוכיח שמאז פסק הדין פחתו צרכי הקטינים; כן לא הוכיח הצדקה להפחתת מזונות רטרואקטיבית שנתיים טרם הגשת התביעה.

11. טענות יצחק לשינוי נסיבות המצדיק הפחתת סכום מזונות הקטינים שנקבעו בהסכם נדחות במלואן. יצחק לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי לבטח לא כזה המצדיק התערבות בהסכמות אליהן הגיעו הצדדים ובמסגרתן ויתרה רבקה על כלל טענותיה הרכושיות כלפיו. יצחק נמנע מחשיפת מצבו הכלכלי לאשורו, הסתפק בטענות כלליות בדבר עצם קיום הליך הפש"ר ולא הניח התשתית הראייתית הנדרשת לבחינת השתכרותו העכשווית אל מול השתכרותו במועד פסק הדין. לא הוכח שינוי מהותי בהשתכרותו ואף שהכנסתה של רבקה גדלה, הוכח שהוצאות הקטינים הנופלות על כתפיה גדלו בהתאמה ושהסדרי השהייה של יצחק עם הקטינים מצומצמים ביותר.

11.1      יצחק מנהל עסק משפחתי לממכר XXX בשוק XXX (להלן 'העסק'). טענתו העיקרית היא שבמועד חתימת ההסכם עבד כשכיר בעסק שהיה שייך להוריו אך שמאז שנת 2011 החל לנהל אותו לבדו לאור הדרדרות במצבו הבריאותי של אביו. לטענתו מאז שהפך לעצמאי צבר חובות בגין העסק ובגין תשלומי המזונות ונאלץ לפנות להליך פשיטת רגל. בתצהיר שהוגש מטעם מר XXX (להלן בשם בדוי 'מר כהן') נטען שהוא רכש את העסק מיצחק לפני פשיטת הרגל בתנאי שזה ימשיך לנהל את העסק תמורת המשכורת שקיבל קודם לכן. גרסתו של יצחק בדבר הדרדרות משמעותית במצבו הכלכלי לא הוכחה, בפרט משנמנע לחשוף פרטים בדבר היקף השתכרותו במועד חתימת ההסכם אף שגם אז עבד לטענתו כשכיר בלבד.   

11.2      חקירתו של מר כהן לא הייתה עקבית, סתרה את האמור בתצהירו והעלתה ספקות רבים בדבר מהימנות גרסתו וגרסת יצחק. בחקירתו אישר מר כהן לראשונה שהוא בן דודו של יצחק ולא צד ג' זר כפי שהשתמע מהאמור בתצהירו (שורות 34-33 בעמוד 7 לפרוטוקול). מר כהן טען שיצחק מרוויח שכר חודשי של 4,000 ש"ח בלבד כפי שכביכול עולה מתדפיסי הנהלת החשבונות ודיווחי המל"ל שצירף לתצהירו  אך לא ידע להסביר פשר הפער בין הסכום הנ"ל לבין הסכום  של 5,500 ש"ח נטו הרשום בכל תלושי המשכורת שצירף יצחק. כשנשאל כיצד שני הסכומים מתיישבים זה עם זה טען בתחילה "הוא יכול להגיד שהוא מרוויח 10,000 ש"ח. אני נותן לו תלוש אני לא יודע מה הוא אומר שהוא מרוויח 5,500. אני נותן לו 4,000 ומנפיק לו תלוש של 5,500 ש"ח נטו. הוא מקבל שכר 4,000 ש"ח, גם בברוטו כתוב..." אך לאחר שהוצגו לו תלושי המשכורת חזר בו מגרסתו וטען "אני לא יודע כמה השכר שלו אני רק חותם צ'קים ומעביר" (שורות 32-27 בעמוד 8 לפרוטוקול). בנוסף מר כהן התחמק ממתן תשובה לשאלה מדוע טען בשיחה טלפונית עם חוקרת פרטית ששכרה רבקה שהעסק אינו שלו ורק השיב ש'לא זוכר שדיבר אתה בכלל' (שורות 11-10 בעמוד 9 לפרוטוקול). עם זאת מר כהן אישר שיצחק הוא זה שמנהל את העסק בפועל (שורות 18-17 בעמוד 12 לפרוטוקול). אף גרסתו של מר כהן לעניין נסיבות רכישת העסק לא הייתה מהימנה: למרות שבתצהירו נטען ש"רכש את העסק כעסק חי לפני פשיטת הרגל של מר יצחק" בחקירתו טען שהעסק עבר אליו בסוף שנת 2015 – דהיינו לאחר שניתן צו לכינוס נכסיו של יצחק ומבלי אישור בית המשפט של פש"ר לכך – ושלא קנה את העסק אלא 'לקח אותו עם כל החוב של התובע'. לשאלת בית המשפט לעניין היקף החובות הנטענים השיב שסך כל החובות ששילם לספקים היה '20,000 ש"ח משהו כזה' (שורות 23-20 בעמוד 9 לפרוטוקול). חקירתו של מר כהן הותירה רושם עגום ותהיות רבות בדבר טיבו של הליך 'מכירת' העסק שהתבצע לאחר מתן צו הכינוס בניגוד לדין ומבלי אישור בית המשפט של פש"ר. לאור הסתירות הרבות בגרסתו, משאין זה סביר ש'עסק חי' על המוניטין וקהל הלקוחות שצבר יעבור לצד ג' ללא תשלום ותוך כיסוי חובות זעומים בסך 20,000 ש"ח בלבד או שמנהל העסק ישתכר פחות משכר המינימום חרף היקף אחריותו ושעות העבודה הרבות - טענתו של מר כהן לעניין גובה שכרו של יצחק נדחית.

11.3      יצחק לא עמד בנטל להוכיח  שינוי נסיבות מהותי בגובה הכנסותיו ממועד מתן פסק הדין ועד למועד הגשת התביעה. חרף טענתו שבמועד מתן פסק הדין היה עובד שכיר של העסק וקיבל משכורת מהוריו לא ראה לפרט מה היה שכרו בתקופה הנ"ל או לצרף אסמכתאות מתאימות לעניין זה. כל שצורף לתצהירו הם שלושה דוחות שנתיים לשנים 2015-2013 מהם עולה כביכול שהכנסות העסק בשנים אלו עמדו על סכומים שבין כ- 30,000 ש"ח ל- 62,500 ש"ח לשנה. עוד צורפו שלושה תלושי משכורת בלבד לחודשים אוקטובר-דצמבר 2015 (אז כבר החל העסק לפעול תחת שמו של מר כהן) מהם עולה שהשתכר כ-5,500 ש"ח נטו. לא נתתי אמון בגרסתו של יצחק שטען בחקירתו שהוא מרוויח כיום  4,000 ש"ח בחודש אך 'לא זכר' כמה זמן עומד שכרו על סכום זה (שורות 3-1 בעמוד 15 לפרוטוקול). כשנשאל על ידי בית המשפט האם המשכורת ירדה מ-5,500 ש"ח ל-4,000 ש"ח מיד אחרי שחתם על התצהיר השיב בחיוב וטען ש"נהיה חולה עם בעיה ברגליים ובגידים" (שורות 13-12 בעמוד 15 לפרוטוקול). לא מיותר לציין שהטענה בדבר בעיות בריאותיות נולדה לראשונה בעת החקירה, לא גובתה בכל אסמכתה רפואית ואף לא נטענה על ידי מר כהן כשנשאל לפשר שכרו הנמוך של יצחק. כמו כן בניגוד למדווח בתלושי המשכורת טען יצחק שהוא עובד 17-16 ימים בחודש כ-4-5 שעות ביום ולא במשרה מלאה (שורות 14-13 בעמוד 16 לפרוטוקול). אף טענה זו נטענה לראשונה בחקירה ונסתרה על ידי מר כהן שדווקא טען שיצחק ואחותו עובדים בחנות "משעה 8 בבוקר עד 5 אחה"צ עד 6 עד 7 לפעמים" (שורה 25 בעמוד 11 לפרוטוקול).

11.4      מנגד, טענה רבקה בחקירתה שידעה מאז ומתמיד שהעסק המשפחתי שייך ליצחק ושהגישה בקשה לבטל את הליך פשיטת הרגל היות ו"התהליך הזה שקרי, כל המשפחה שלו יחד אתו גם כהן זה הבן דוד שלו, כל התהליך הזה היה למען לא לשלם מזונות, הוא גם אמר לי את זה בפירוש" (שורות 4-3 בעמוד 26 לפרוטוקול). עוד טענה רבקה שליצחק יש כסף כיוון ש"הבן אדם עובד בשחור לא מדווח על ההכנסות שלו. אחרי שהתגרשנו מכיוון שהוא העלים מס ומס הכנסה גבה ממנו 650,000 ש"ח והוא שילם אותם במזומן" (שורות 14-13 בעמוד 26 לפרוטוקול). לתצהירה של רבקה צורפה תגובת יצחק לבקשה למזונות זמניים שהוגשה אז ממנה עולה שגם אז טען שהוא משתכר 5,500 ש"ח בלבד בחודש (נספח א' לתצהיר רבקה) ובכל זאת התחייב בהסכם לתשלום מזונות בסכום חודשי של 5,000 ש"ח.

12. במסגרת הליך זה שעניינו תביעה להפחתת מזונות, בית המשפט אינו רשאי להכריע בשאלות הנוגעות להליך פשיטת הרגל או בסוגיית הבעלות על העסק אלא רק לבחון שינוי נסיבות מהותי ממועד מתן פסק הדין. שינוי נסיבות כאמור לא הוכח - לא בכדי נמנע יצחק מלגלות את היקף השתכרותו במועד מתן פסק הדין משלא חל כל שינוי בהכנסתו המוצהרת; אף לא שוכנעתי שתלושי השכר שצורפו משקפים את הכנסתו האמיתית של יצחק כיום בהיותו איש מקצוע מיומן המנהל את העסק המשפחתי שנים ארוכות; מנגד נתתי אמון בעדותה של רבקה שלא נסתרה לפיה ידוע לה שיצחק 'עובד בשחור' ורווחי העסק מתקבלים במזומן ואינם מדווחים במלואם. טענה זו מתחזקת נוכח טיבעו ואופיו של העסק בהיותו חנות בשוק; בנסיבות אלה נדחות טענות יצחק לשינוי בהכנסותיו.

13. מעבר לטענות בדבר ירידה בהיקף השתכרותו לא הוכיח יצחק שינוי משמעותי ביכולתו הכלכלית מאז פסק הדין ועד למועד הגשת התביעה. יצחק נסמך על עצם קיומו של הליך פשיטת הרגל שנפתח על ידו בשנת 2015 עקב חובות בהיקף של כ- 262,000 ש"ח לרבות חוב מזונות, אך לבד ממסמכים שהוגשו בהליך פשיטת הרגל נמנע הוא מלצרף כל אסמכתה נוספת לעניין יכולתו הכלכלית ובכלל זה לא הציג מסמכים המעידים על כלל הכנסותיו והוצאותיו. כך לדוגמא אף שבהרצאת הפרטים טען שאין לו חשבון בנק בחקירתו אישר שיש לו חשבון בבנק המזרחי עם אשתו וטען שלא צירף את דפי החשבון כיוון ש'לא ביקשו' (שורה 8 בעמוד 16 לפרוטוקול). אף המסמכים שצורפו והראיות שנשמעו אינם מעידים על שינוי נסיבות מהותי:

13.1      בתצהיר ההסתבכות שהוגש לצד הבקשה לפשיטת רגל (מוצג ז' בתצהיר יצחק) הצהיר יצחק כדלקמן "בשנת 2009, נקלעתי לקשיים כלכליים ואשתי החליטה להתגרש ממני, ולכן ביום 25.2.2010 ערכנו הסכם גירושין" (סעיף 15 לתצהיר ההסתבכות). עוד נטען שם "אני מודה כי נכשלתי בעסקיי, בתום לב, כי כאשר פתחתי את העסק, לא היה צפוי שאתגרש, ואצטרך להחזיק שני בתים, בנוסף לעסק עצמו" (סעיף 23 לתצהיר ההסתבכות). מתצהיר ההסתבכות עולה שכבר במועד הגירושין ידע כביכול יצחק שמצבו הכלכלי אינו מן המשופרים וכן שאף לשיטתו העסק היה שייך לו עוד לפני הגירושין ולא כפי הנטען בהליך זה. למרות כל זאת חתם על ההסכם מתוך מחשבה שיוכל לעמוד בסכום המזונות לו התחייב ללא קשר למשכורת או לתמיכה כלכלית שיקבל מהוריו (כפי הנטען עתה) וזאת אף שלקח בחשבון שהאחריות על העסק רובצת על כתפיו.

13.2      עיון בדו"ח המסכם שהגיש המנהל המיוחד בהליך פשיטת הרגל (נספח 2 לתצהיר רבקה) מעלה אף הוא ספקות רבים לגבי תום ליבו של יצחק ומצבו הכלכלי האמיתי. המנהל המיוחד הצביע על כך שהיקף הוצאותיו החודשיות של יצחק עולות על הכנסותיו המדווחות בכ-2,100 ש"ח בחודש אך הסיק שהדיווחים אינם נכונים כיוון שלא נוצר בכל חודש חוב חדש ולא ברור כיצד הוא מכסה על הפער; המנהל המיוחד העלה תהיות קשות בדבר טענת יצחק להיותו שכיר של מר כהן ובדבר גובה משכורתו וקבע ש'ספק רב אם החייב אכן שכיר וקיימת סבירות גבוהה כי החייב הנו הבעלים שפשוט עובד תחת שמו של צד ג''; מהדו"ח עולה שגם בתקופה שיצחק עבד כשכיר אצל הוריו הכנסתו בתלוש הייתה נמוכה אולם בפועל שילם מדי חודש בחודשו את 5,000 ש"ח במזומן כדמי מזונות – דהיינו גם אז תלוש המשכורת לא ביטא את משכורתו האמיתית; חרף הצהרת יצחק שאין לו רכב מאז שזה נמכר בהליך ההוצאה לפועל  בפועל הוא נוהג ברכב מסוג פורד ששייך לטענתו ל'עובד של ספק XXX שנותן לו לפעמים לנהוג ברכב'. המנהל המיוחד לא נתן אמון בגרסה זו וקבע שאינה סבירה.

13.3      בתצהיר עדותו הראשית בהליך זה טען יצחק שאשתו הנוכחית ובנה מנישואיה הראשונים סמוכים על שולחנו שכן אין לה אפשרות לגבות את דמי המזונות מאבי בנה המתגורר בXXX. עם זאת בחקירתו הכחיש טענה זו ואמר 'מה זאת אומרת? אשתי גם עובדת וגם מפרנסת, כל הכסף מגיע לבית, אין דבר כזה שרק אני מפרנס, בינתיים היא מפרנסת אותי' (שורות 28-27 בעמוד 16 לפרוטוקול). כמו כן אף שטען בהרצאת הפרטים שאשתו משתכרת כ-2,700 ש"ח בחודש בלבד בחקירתו כבר שינה גרסה זו וטען שמרוויחה בין 4,000-3,500 ש"ח בחודש (שורות 2-1 בעמוד 16 לפרוטוקול). יצחק אף אישר בחקירתו שלאחרונה עבר להתגורר בדירה מרווחת יותר שדמי השכירות בעדה הם בסך 4,800 ש"ח בחודש - כ-1,000 ש"ח יותר מדמי השכירות ששילם עבור הדירה הקודמת (הסכם השכירות הקודם צורף כנספח להרצאת הפרטים). מכל אלו ניתן להסיק שרמת חייו של יצחק עלתה בתקופה האחרונה ושבניגוד לטענותיו עומדים לרשותו המקורות הכספיים הנדרשים לקיום רמת חיים זו.

13.4      יצחק אישר שבמסגרת הליך הפש"ר משלם כיום סכום חודשי של 2,000 ש"ח לקופת הכינוס ו- 2,400 ש"ח עבור דמי המזונות שנקצבו (שורות 20-13 בעמוד 17 לפרוטוקול) ואין מחלוקת שהוכרז כפושט רגל ושניתן צו הפטר המותנה בתשלומים חודשיים של 2,000 ש"ח למשך 50 חודשים בסופם יינתן לו הפטר סופי ומוחלט (סעיף 1 לסיכומי יצחק). משהלכה למעשה בתום הליך פשיטת הרגל יופטר יצחק מחובותיו ויידרש לשאת בתשלומים השוטפים עבור דמי המזונות בלבד - יביא הדבר לשיפור במצבו הכלכלי ביחס למצבו טרם החל ההליך.

13.5      טענת יצחק לעניין חובות חדשים בסך 150,000 ש"ח לשוק האפור (שורה 3 בעמוד 18 לפרוטוקול) נדחית משזו נטענה לראשונה בחקירתו, לא גובתה בכל מסמך, הוסתרה מעיני בית המשפט של פש"ר ואף עומדת בסתירה לגרסתו של מר כהן לפיה לקח על עצמו את הבעלות על העסק 'עם כל החוב של התובע' בסך 20,000 ש"ח בלבד' (עמ' 9 לפרוטוקול).

13.6      לאור ריבוי הסתירות ובהיעדר כל עקביות בין הגרסאות השונות שהציג יצחק לא נתתי כל אמון בטענותיו. משלא הוכח שרמת חייו של יצחק או יכולותיו הכלכליות ירדו משמעותית ממועד אישור ההסכם ועד למועד הגשת התביעה – נדחות טענותיו לעניין זה.

14. טענות יצחק שרבקה לא הוכיחה את צרכי הקטינים נדחות. מעבר לעובדה שרבקה לא נדרשה כלל להוכיח מחדש את צרכי הקטינים במסגרת תביעה זו שכל עניינה הוכחת שינוי נסיבות מהותי כשמלוא הנטל רובץ לפתחו של יצחק ולא לפתחה, ממילא אין ממש בטענה. המשמורת על הקטינים נתונה לרבקה וכפי שאישר יצחק בחקירתו בעת האחרונה הוא לוקח אותם לסוף שבוע אחת לשבועיים ולא יותר מכך (שורות 32-31 בעמוד 18 לפרוטוקול). יצחק אינו מודע כלל לצרכי הקטינים ואף בסיכומיו טען 'לפי אומדן' ועל דרך הסתם שאלו עומדים על סך כולל של 1,860 ש"ח בלבד. בפועל יצחק מודה שהוא אינו מעורב בחיי הקטינים, 'לא יודע' כמה הבן XXX זקוק לטיפול פסיכולוגי, 'לא יודע' אם יש לו בעיות בבית הספר ואף טען בפה מלא בחקירתו 'זה אמא צריכה לדאוג לזה כי האמא עם הילדים' (שורות 19-11 בעמודים 20-19 לפרוטוקול). מנגד צירפה רבקה אסמכתאות להוכחת צרכי הקטינים הכוללים שיעורי עזר פרטיים שבועיים, הוצאות בריאות חריגות עבור רכישת התרופה 'קונצרטה' לשני הקטינים המאובחנים כלקויי למידה עם הפרעות קשב, טיפול פסיכולוגי לבן XXX והוצאות נוספות שלא היו צפויות במועד בו נחתם ההסכם (נספחים י"ד-כ"ב לתצהיר העדות הראשית של רבקה). מצוקתה הכנה של רבקה לעניין נשיאתה בעול צרכי הקטינים הן בהיבט הנפשי והן בהיבט החומרי אף ניכרה בחקירתה במהלכה פירטה את הצרכים וטענה 'הדבר הראשון זה עזרה פסיכיאטרית שהבן שלי זקוק לה מאד וגם הייתה תקופה שהבת שלי גם הייתה זקוקה וזה קרה בגלל האבא שלהם מכיוון שאבא שלהם אמר, עד שאמא לא סוגרת תיקים בביהמ"ש לא רוצה אתכם ולא לוקח אתכם יותר ואת כל הכסף המזומן שיש לי אני שומר לעצמי ואתם ואמא שלכם לא תקבלו שום דבר. הבת שלי נכנסה לחרדות רשמה על עצמה שהיא רוצה למות, לקחתי אותה לטיפול בהול לפסיכיאטרית הופנתה לטיפול תרופתי וכולי. בנוסף הבן שלי, אבא שלהם כבר שיתפתי אותו שיש לו בעיות פסיכיאטריות קשות שהוא הולך לפסיכולוגית כל שבוע והוא היה נוכח שם, שרק הטיפולים האלה, בעקבות הטיפולים האלה הבעיה הפסיכולוגית יש לו קושי בלימודים. יש לו מורה פרטית שהוא הולך אליה פעמיים בשבוע ושה עולה לי 1,500 ש"ח בחודש. בנוסף לפסיכולוגית זה 2,600 ש"ח רק הבן שלי כל חודש' (שורות 25-15 בעמוד 23 לפרוטוקול). בנסיבות אלה ולאור העובדה שמאז נקצבו המזונות נושאת רבקה בעול צרכי הקטינים כמעט לבדה אין הצדקה להפחית מסכום מזונותיהם השוטפים של הקטינים בתום תקופת הקציבה.

15. כמפורט לעיל, ואף שבדיון מיום 18.6.2017 הודיע ב"כ יצחק "לא נעמוד על הפתחת ממאי 2015" (שורה 19 בעמוד 1 לפרוטוקול) עומד יצחק על טענתו להפחתת דמי המזונות החל ממועד הגשת הבקשה לפשיטת רגל ביום 31.5.2015 ואילך או לחילופין מיום מתו צו הכינוס ביום 3.8.2015. כידוע הפחתת מזונות, ככל שתתקבל טענה כזו, תהא ממועד הגשת התביעה ולא קודם לכן והלכה למעשה עותר יצחק שבית משפט זה יפטור אותו מההפרש שהצטבר בין חיוב המזונות על פי פסק הדין לבין סכום המזונות שנקצב בהליך הפש"ר. הסמכות לדון הן בהפטר בכלל והן בהפטר מחוב מזונות בפרט היא לבית המשפט לפשיטת הרגל ולא לערכאה זו וגם מטעמים אלה נדחית עתירת יצחק להפחתת מזונות טרם הגשת התביעה בהליך זה.

16. יצחק טען לשינוי נסיבות מהותי בהכנסותיה של רבקה אל מול הכנסותיו הוא באופן המצדיק הפחתת המזונות בהתאם להלכת בע"מ 919/15 (להלן 'הלכת הבע"מ'). אף דין טענה זו להידחות מהנימוקים שלהלן:

16.1      רבקה צירפה תלושי שכר עדכניים והודתה ששכרה עומד על כ-9,000 ש"ח נטו בחודש. הדבר אכן מעיד על עלייה בהיקף השתכרותה ביחס לנטען למועד בו הוגשה תביעת המזונות הראשונה וניתן פסק הדין שאז טענה להשתכרות של כ-5,600 ש"ח בחודש (ר' נספח ה' לתצהירה של רבקה). עם זאת, כפי שהוכח לעיל גם הוצאותיה של רבקה עבור הקטינים גדלו בהתאמה. אין מחלוקת שמלבד סכום המזונות שנקצבו בהליך הפש"ר נושאת רבקה לבדה בכל צרכי הקטינים ואלו שוהים כמעט באופן בלעדי במחיצתה. רבקה צירפה אסמכתאות מהן עולה שחרף העלייה בהשתכרותה חשבון הבנק שלה מצוי ביתרת חוב מתמדת ושהיא נאלצה ליטול הלוואות על מנת להקטין את החוב (נספחים י'-י"א לתצהירה). בנסיבות אלה לא ראיתי לקבל הטענה לעניין שיפור משמעותי ביכולותיה הכלכליות.

16.2      אף אין כל ממש בטענות יצחק לעניין השתכרות בעלה השני של רבקה כגורם לשינוי נסיבות מהותי בהכנסות משק הבית שלה; ראשית, נתתי אמון בטענתה של רבקה שלא נסתרה שהיא מצויה בהליכי גירושין מבעל זה כך שאין כל רלוונטיות לטענה (שורות 23-22 בעמוד 21 לפרוטוקול); שנית, ממילא הוכח שגם בתקופת החיים המשותפים הנהיגו רבקה ובעלה משטר של הפרדה רכושית מלאה שקיבל ביטוי בהסכם ממון לו ניתן תוקף של פסק דין ביום 18.2.2015 (נספח י"ג לתצהיר רבקה) ולא ניהלו משק בית משותף מלבד השתתפות הבעל בהוצאות שכר הדירה;  שלישית, אין זה מחובתו של בעלה השני של רבקה לזון את ילדיו של יצחק במקומו וראוי היה שטענה זו כלל לא היתה נטענת.

16.3      כפי שפורט בהרחבה לעיל טענתו של יצחק להפחתה משמעותית בהשתכרותו עד לכדי שיעור של 4,000 ש"ח בחודש נמצאה לא מהימנה וזאת בלשון המעטה.

16.4      בנסיבות העניין אין כל הצדקה ליישום הלכת הבע"מ על פיה שני ההורים חבים במשותף במזונות ילדיהם בגילאים 15-6 בהתאם ליכולתם הכלכלית וזמני השהייה בפועל. יתרה מכך, טענה זו נטענה על ידי יצחק לראשונה בסיכומיו וממילא מהווה הרחבת חזית אסורה. אף שיצחק לא טען דבר לעניין זה יובהר שעל פי הפסיקה יש להחיל את הלכת הבע"מ באופן רטרואקטיבי רק מקום בו תיק המזונות המקורי תלוי ועומד לפני ערכאות השיפוט (ר' לדוגמא עמ"ש14612-10-16 פ' ב' נ' א' ב' - קטינה (20.12.17)) ולא כאשר מוגשת תביעה להפחתת מזונות (ר' תלה"מ 38034-09-17 פלוני נ' פלונית (11.03.2018). בענייננו מבקש יצחק לשנות פסק דין חלוט שניתן שנים רבות טרם באה הלכת הבע"מ לעולם אך מן הטעם ש'יש לקחת בחשבון' את ההלכה החדשה גם בהיעדר משמורת משותפת. אין לקבל טענה זו העומדת בסתירה להלכה בבסיסה של תביעה להפחתת מזונות לפיה אין להתערב בסכום המזונות שנפסק בהיעדר שינוי נסיבות מהותי שיצדיק זאת, על אחת כמה וכמה משאלה נקבעו בהסכם גירושין המבטא את מכלול ההסכמות שבין הצדדים. בבחינת למעלה מן הצורך אוסיף שממילא לא הניח יצחק כל תשתית ראייתית המצדיקה לפסוק על פי עקרונות הלכת הבע"מ ובכלל זה לא הוכיח גובה הכנסתו האמיתית או פערי השתכרות בין הצדדים, אף לא הוכיח את צרכי הקטינים והודה שאלה נמצאים במשמורתה הבלעדית של האם ושוהים עמו רק פעם בשבועיים ועל כן הטענה נדחית אף לגופה.

16.5      ממילא משעה שלא הוכח שינוי נסיבות המצדיק שינוי שיעור המזונות שנקבע בהסכם לא נפתחת הדלת לבחינת שיעור החיוב על פי ההלכה שנפסקה בהלכת הבע"מ.

17. סיכומו של דבר – יצחק נמנע מחשיפת מצבו הכלכלי לאשורו, שינה גרסאותיו מעת לעת בהתאם לנוחותו באופן שלא אפשר לבית המשפט ליתן כל אמון בעדותו, סתר את שטען במסגרת הליך הפש"ר ולא המציא אסמכתאות לבחינת יכולתו הכלכלית או השתכרותו העכשווית אל מול השתכרותו במועד אישור ההסכם; לא הוכיח שינוי מצבו הכלכלי לרעה אף לא שינוי מהותי בהשתכרותו; לא הוכיח שינוי בצרכי הקטינים ולהיפך - הוכח שאלה גדלו; הוכח שבניגוד להסכם בין הצדדים מקיים הוא הסדרי שהייה מצומצמים ביותר עם הקטינים ושלאור קציבת המזונות נושאת רבקה בעול הוצאות הקטינים כמעט לבדה כך שאף אם היקף השתכרותה עלה בפועל לא נותרת בידה כל הכנסה פנויה.

משלא הונחה התשתית הראייתית הנדרשת לבחינת השתכרותו ומצבו הכלכלי העכשווי של יצחק אל מול השתכרותו ומצבו הכלכלי ערב החתימה על ההסכם, ממילא לא הוכח שינוי מצבו הכלכלי לרעה ופועל יוצא הוא שלא הוכח שינוי נסיבות המצדיק הפחתת סכום המזונות שנקבע בהסכם שניתן לו תוקף של פסק דין. לפיכך תביעת יצחק להפחתת מזונות הקטינים נדחית. כאמור משעה שלא הוכח שינוי נסיבות המצדיק שינוי שיעור המזונות שנקבע בהסכם, ממילא לא נפתחת הדלת לבחינת שיעור החיוב על פי הלכת הבע"מ מה גם שלא הוכחה תשתית ראייתית לפסוק על פיה.

 התוצאה

18. תביעת יצחק להפחתת המזונות נדחית. בראי השיקולים שהותוו בפסיקה בעניין פסיקת שכר טרחה ריאלי וסבירות ההוצאה, בהתחשב במהות ההליך ובתוצאתו, באופן התנהלות יצחק לאורך ההליך (בפרט ההחלטות מיום 2.2.2018, 11.3.2018, 8.5.2018) ובעובדה שלא נהג בתום לב ולא גילה את מלוא המידע והמסמכים הדרושים ומנגד בהתנהלות רבקה שגררה דחיית מועד ההוכחות (ההחלטה מיום 23.5.2018) יישא יצחק בהוצאות רבקה ובשכר טרחת ב"כ בשיעור מופחת בסך כולל של 20,000 ש"ח.

ניתן היום,  ט"ו אלול תשע"ח, 26 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.