תביעה לביטול סעיף בהסכם גירושין

התביעה שבפנינו היא לביטול סעיף בהסכם גירושין שניתן בהסכמה ונתקבל בקאג"ס.

מדובר בבני זוג שהתגרשו ב-כ"ז בשבט התשס"ח (03/02/2008). בו ביום נכתב ונחתם הסכם גירושין ונעשה סידור הגט.

בסעיף ב' להסכם הגירושין נכתב:

"הצדדים מסכימים לסילוק כל התביעות ההדדיות הקיימות ביניהם בביה"ד זה וביהמ"ש, הבעל ישלם לאשה לאחר הגט סך 1,350 ש"ח לחודש מדי חודש בחודשו, בכל 04 לכל חודש, לכל ימי חייה. ודין חוב זה לצורך גבייתו כדין מזונות."

עתה עותר הבעל בפני ביה"ד לביטול סעיף זה מכמה טעמים. מנגד, האשה מתנגדת.

הטענות

טענות הבעל הם כי עקב שינוי נסיבות מהותיות הנובע מכך כי עם חלוף הזמן, גילו הגבוה (כבן שמונים) של המבקש, מצב בריאותי, הוצאות שגדלו והכנסות שלא נשתנו, הביאו את המבקש למצב בלתי אפשרי שבו הוא הגיע לעוני משווע ואין לו די למחייתו.

טרם שנבוא לדון בטענות הצדדים, נציין את הקשיים בביטול הסכם גירושין.

הסכם גירושין ככלל לא ניתן להפרדה לחלקים, שכן טבעו של הסכם גירושין הוא שכל סעיפיו קשורים זה בזה. כגון פעמים יוותר אחד מן הצדדים על רכוש כדי להבטיח את משמורת הילדים שתהיה אצלו, או שאחד מן הצדדים מוותר על רכוש כדי לגמור את כל התיק כי לא בעי למיקם בדינא ודיינא.

אין ספק כי עיקרו של הסכם גירושין הוא גירושין וממון, ומיד עם סידור הגט מתבצע חלקו העיקרי של ההסכם. ומשכך כמעט שלא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה, אלא אם כן היתה הטעיה של אחד הצדדים בזמן עריכת ההסכם.

ולכאורה די בטענה זו כדי לדחות את בקשת התובע, שהרי רצונו היה להתגרש, וזאת מאחר שהכיר אשה אחרת, וחי עמה שנים רבות בעודו נשוי. אם כן משהסכימה האשה לקבל את גטה וקיבל המבקש את מבוקשו, שוב לא יכול לחזור בו מלקיים את חלקו בהסכם.

עוד פן אשר בגללו קשה לבטל הסכם, שהרי על ההסכם נעשה קנין בפני בית הדין.

ידועה שיטתו של הרב שלמה קלוגר בשו"ת "טוב טעם" וכן דעת מהרי"ט [קידושין דף יד ד"ה והא דכתבו תוספות]וכן דעת הרב יוסף אנג'אל ["בית האוצר" ח"ב דף יט] שכתבו שחלק משמעותי מהקנין הוא גמירות דעת, דהיינו החלטה סופית ומוחלטת לבצע את מעשה הקנין. וכל מעשי הקנין השונים הם רק מביעים את גמירות הדעת של הצדדים. והסיבה שיש סוגי קנין שונים היא כיון שלגבי כל סוג של דברים יש דרך מקובלת להביא את גמירות הדעת לקנותם.

וכוונת הדברים של גמירות דעת - דהיינו חשב, שקל, הבין ועשה זאת בישוב הדעת והגיע להחלטה להסכים ולקיים הסכם זה. ולכן שוב לא יכול לחזור בו ולטעון טענות אשר היו ידועות לו בזמן עריכת וחתימת ההסכם.

גם בפסיקה האזרחית על ידי כב' השופט צבי ויצמן (תמ"ש 3351/07) בסעיף 16 נכתב פן זה:

"משמעות אישורם של הסכמי ממון וגירושין על ידי בית משפט.

אם עיקר מטרת אישורו ומתן תוקף של פסק דין להסכם בהליכים אזרחיים רגילים הינה ליצור מניעות מן הצדדים לחזור ממנו ולאפשר את מימושו בהליכי הוצל"פ הרי שלאישורו של הסכם גירושין, אשר ההליך הנוגע לו הוסדר ע"י המחוקק בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן- חוק יחסי ממון).

מטרה נוספת והיא - להבטיח כי תהא גמירות דעת לצדדים וכי עריכתו לא תהא מחמת לחץ או השפעה בלתי הוגנת מכל סוג שהוא.

נקודת האיזון להבטחת האינטרסים של הצדדים, שנועדה להגן על החלש, מתבטאת בתנאים המוקדמים הצורניים, שמעמיד החוק כתנאי לתוקפו של ההסכם. תנאים אלה כוללים את דרישת הכתב ואת הצורך באישורו של הסכם ממון על ידי רושם הנישואין או בית המשפט.