תביעה לביטול מזונות בת שבגרה

בפני ביה"ד תביעה לביטול מזונות בגירה.

רקע כללי

הצדדים התגרשו ולהם שלושה ילדים.

הצדדים התגרשו בשנת 2006 ולאחר מכן חזרו ונישאו בשנית ולאחר כשנתיים בשנת 2008 התגרשו שוב.

במסגרת סידור הגט בנישואיהם הראשונים חתמו הצדדים על הסכם גירושין והוא אושר בביה"ד, גם במסגרת נישואיהם השניים נחתם בין הצדדים הסכם גירושין חדש.

בהסכם הגירושין השני שהוא המחייב את הצדדים כעת נאמר בסעיף 4 א':

"הבעל מתחייב לשלם לידי האשה למזונות הילדים וסיפוק צורכיהם השונים עד להגיעם לגיל 18 שנה וכל עוד הילדים בחזקתה וברשותה סכום בש"ח השווה ל-1,500 ₪ לחודש."

מזונות הילדים נגבים באמצעות ההוצאה לפועל, בהגיע גיל הבת [מ'] לשמונה עשרה שנה ביקש האב להקטין את סכום המזונות בהתאם, דהיינו, להפחית שליש מסכום המזונות.

האם טענה שהאב עדיין מחויב במזונות כבעבר, רשם ההוצאה לפועל הביא את המחלוקת בפני ביה"ד כדי שיובהר חיוב המזונות.

טענות האב

האב טען שבהסכם המחייב את הצדדים שנחתם בשנת 2008 נאמר כאמור:

"הבעל מתחייב לשלם לידי האשה למזונות הילדים וסיפוק צורכיהם השונים עד להגיעם לגיל 18 שנה וכו'."

מפורש בהסכם המחייב שחיובו הוא עד הגיע הילדים לגיל 18, כך גם לפי הרחבת חיוב המזונות שתיקנה הרבנות הראשית לישראל.

אשר על כן מבקש האב להפחית את סכום המזונות בהתאם, דהיינו, להפחית שליש מסכום המזונות הכולל שנקבע לשלושה ילדים.

טענות האם

האם טענה שהפרשנות לסעיף זה בהסכם צריכה להיות לפי הניסוח של ההסכם הראשון שנחתם בין הצדדים בשנת 2006. לדבריה פרשנות סעיף זה מוטלת בספק האם הכוונה עד הגיע כל הילדים לגיל 18, דהיינו, עד שתגיע הבת הקטנה ביותר [ש' ל'] לגיל 18 יוותר סכום המזונות המלא שהתחייב בהסכם הגירושין, או שהכוונה שחיוב המזונות לכל אחד מן הילדים יהא עד שהוא יגיע לגיל 18.

לדברי האם אין ספק שהפרשנות הנכונה היא הפרשנות הראשונה משום שתי סיבות:

א.  בהסכם הגירושין בשנת 2006 חתמו הצדדים כאמור על הסכם גירושין ראשון ובסעיף 5 תחת כותרת המזונות נאמר: