תביעה לביטול הסכם גירושין

הצדדים נישאו בחו"ק ביום [...] ולאחר תשעה חודשים הופיעו בבית הדין עם הסכם גירושין חתום. ההסכם אושר בבית הדין וקיבל תוקף של פסק דין ביום ז' טבת תש"ע (24.12.2009). בהתאם להסכמת הצדדים זומן מועד לסידור גט, אך בדיון שהתקיים ביום י"ב שבט תש"ע (27.1.2010) האשה חזרה בה מהסכמתה להתגרש. להלן קטע מפרוטוקול הדיון:

"הבעל: אני מבקש להתגרש כמוסכם.

האשה: אני חוזרת בי, ומעוניינת שלא להתגרש אני עדיין אוהבת את בעלי ומבקשת לשקם את הנישואין".

בנסיבות אלו ובהעדר הסכמה לא סודר הגט.

כעת בפנינו בקשת התובעת לביטול הסכם הגירושין ולעיכוב ביצוע של ההליכים בהוצל"פ לגביית הסכומים שבהם חויבה עפ"י ההסכם.

התקיים דיון שבו התברר כי לאחר הדיון הנ"ל ועד ליום כ"ה בכסלו תשע"ג (9.12.2012) הצדדים גרו יחד וניסו לחזור לשלוםבית, אולם זה כשנה וחודש שהם בנפרד. כעת שניהם מבקשים להתגרש ללא דיחוי, אלא שהתובעת דורשת להורות על ביטול ההסכם עקב חזרתם לשלוםבית, ובכלל זאת לבטל את הוויתור על הכתובה.

הנתבע מבקש לדחות תביעה זו ולהורות כי הסכם הגירושין שריר וקיים, וכי התובעת מחויבת בהתחייבויות הקבועות בהסכם הגירושין, וכן הנתבע מבקש להתגרש בכפוף למילוי התחייבויות אלו.

יצוין כי מכל צד עלו טענות הדדיות ביחס להתנהגות הצד השני ואשמתו בכך שהגיעו לגירושין, אך במסגרת הנוכחית שבה נדרשת הכרעה בתביעה הנזכרת, ובהעדר תביעת גירושין ותביעה לתשלום הכתובה או תביעה לשלוםבית, טענות אלו אינן רלבנטיות

השאלה העקרונית שעלינו להכריע בה היא, האם בנסיבות המתוארות הסכם גירושין בטל עקב הניסיון לחזרה לשלוםבית, וכן האם ויתור האשה על הכתובה בטל, וכי כתוצאה מכך יש מקום לדון בשאלת זכאות האשה לכתובתה בנסיבות המקרה הנוכחי.

יצוין כי בזמנו במועד הדיון לאישור ההסכם, הצדדים גרו יחד תחת קורת גג אחת וביקשו לאשר את הסכם הגירושין לאלתר, ולבקשתם ניתן לאלתר פסק דין המאשר את ההסכם ונותן לו תוקף, וזאת למרות שכאמור, עדיין גרו יחד וטרם התגרשו.

עוד יצוין כי הסכם הגירושין בעיקרו, מתייחס להסכמה להתגרש ולהסכמת הצדדים ולהודאתם אודות חוב כספי שהאשה חבה לבעל בגין סכומי כסף שהבעל העביר לה למען רכישת דירה שנרשמה על שמה, וכן נקבע שהאשה תשלם לבעל סך 225,000 ש"ח בגין החזר הלוואה שנטלה למימון רכישת הדירה, וסכום זה יוחזר תוך עשרה ימים ממועד חתימת ההסכם. בנוסף, בסעיף מס' 3 להסכם הגירושין נכתב כדלהלן - "בכפוף לקיום כל המוסכם בהסכם זה ולאישורו על ידי ביהמ"ש ולמתן הגט בפועל ע"י הבעל, מוותרת בזאת האשה על מזונותיה על כתובתה ותוספת הכתובה."

ובסעיף 6 הצדדים מבקשים לאשר את ההסכם ושיינתן לו תוקף עפ"י חוק יחסי ממון, והוסיפו - "כל ההסכמות האמורות בהסכם זה תלויות ושלובות זו בזה למען סידור הגט בין הצדדים."

דיון

השאלה העקרונית העומדת להכרעה בנידון זה היא - בנסיבות המתוארות שהסכם הגירושין אושר כמקובל, ולאחר מכן הצדדים לא התגרשו עקב התנגדות האשה וחזרו לניסיון לשלוםבית, אך כעבור קרוב לשלוש שנים התברר שהניסיון כשל, וכעת שני הצדדים מבקשים להתגרש והאשה מבקשת להורות על ביטול ההסכם לרבות ביטול הוויתור על הכתובה והבעל מתנגד, האם בנסיבות אלו יש לפסוק ביטול ההסכם כמבוקש.

נפתח בהתייחסות לשאלה האם הסכם הגירושין שנחתם ואושר מתבטל מעצמו עם החזרה לשלוםבית.

בספר "סדר הדין בבית הדין הרבני" של פרופ' אליאב שוחטמן (מהדורת תשע"א - 2011) עמ' 1194 הביא מפסק דינו של בית הדין הגדול בהרכב הדיינים הרה"ג שלמה דיכובסקי שליט"א הרה"ג אריה הורביץ זצ"ל ויבל"א הרה"ג שלמה בן שמעון שליט"א שכתבו: "בהעדר החלטה מפורשת המבטלת את ההסכם, אין לראות את ההסכם כבטל."

וכן הובא שם מפסק דינו של בית הדין בתל אביב שקבע בנסיבות הדומות לנידון שבפנינו, שהסכם הגירושין אושר אך הצדדים חזרו לשלוםבית, ולאחר זמן התברר ששלוםהבית לא עלה יפה. בית הדין פסק שאין לשנות את ההסכם, ועל הצדדים להתגרש עפ"י התנאים שנקבעו בהסכם הגירושין שאושר.

אך בפסק דינו של בית הדין הגדול שדן בערעור על פסק הדין הנזכר מבית הדין בתל אביב הוחלט ברוב דעות לקבל את הערעור ונכתב כדלהלן: "הסכמת הצדדים לשוב לחיי שלום ללא תנאי, כמוה כהסכמה לביטול ההסכם... הסכם הגירושין בוטל ברגע שהסכימו לשוב לשלוםבית, לפיכך ברור כי ההסכם בטל ומבוטל ואין להתחשב בו כלל."

נראה שיש מקום לבסס את פסק דינו של בית הדין בתל אביב וכפי שקבע בית הדין הגדול בהחלטה הנזכרת כי "בהעדר החלטה מפורשת המבטלת את ההסכם, אין לראות את ההסכם כבטל."