תביעה לאכיפת הסכם ותביעה שכנגד לביטולו

1.               בפני שתי תובענות, האחת עניינה תביעתה של פלונית (להלן:"התובעת") כנגד אלמוני (להלן:"הנתבע") לאכיפת הסכם (תמ"ש 3251/06), והשניה עניינה תביעתו הנתבע לביטולו של אותו הסכם (תמ"ש 3252/06).

הרקע

2.               התובעת והנתבע נישאו זה לזו ביום XX/XX/73. מנישואין אלו נולדו לצדדים שלושה ילדים אשר האחרונה שבהם הגיעה לגיל 18 ביום 01XX/XX/02, טרם הגשת התובענות דנן.

3.               במהלך שנת 2001 הגישה התובעת תובענות בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד (תמ"ש 7071/01 ותמ"ש 7070/01).

4.               ביום 30.12.01 הוגש לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד הסכם שכותרתו "הסכם כולל" (להלן:"ההסכם") לשם אישורו בהתאם להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973 (להלן:"חוק יחסי ממון").

                  בהסכם נקבע כי הצדדים ינסו לנהל מסגרת הנישואין עפ"י פרק שלום הבית, ובמידה ושלום הבית יכשל הצדדים יתגרשו בהתאם לתנאים בהסכם.

5.               בפרק שלום הבית קבעו הצדדים הוראות שונות לניהול חיי זוגיות אשר כוללים חיובים משותפים וחיובים נוספים בהם התחייב הנתבע. בין היתר התחייב הנתבע לעבוד "באופן מסודר" בכל עבודה שתימצא לו, ליתן לתובעת חופש פעולה בניהול משק הבית ובקיום חיי חברה שלא על רקע רומנטי, ולהירשם לסדנא לשליטה בכעסים במקום בו לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לסבלנות ולסובלנות.

                  כמו כן התחייב הנתבע שלא לעקוב ושלא להטריד את התובעת בטענות בדבר בגידה, וכי לצורך בניית האמון המלא בין הצדדים יפנו הם לייעוץ נישואין אצל יועץ נישואין מוסמך למשך 10 פגישות לכל הפחות.

6.               בפרק הרכוש הוסכם כי דירת הצדדים לרבות תכולתה תעבור לבעלותה הבלעדית של התובעת. כן הוסכם כי זכויותיה העתידיות של התובעת ממקום עבודתה תשארנה בבעלותה בלבד. התובעת התחייבה בהסכם כי תערוך צוואה בה תוריש הזכויות בדירה לארבעת ילדי הצדדים.

7.               בפרק המזונות התחייב הנתבע לשלם לתובעת מזונות אישה גם לאחר הגירושין ואף אם תעבוד ותשתכר למחייתה.

8.               ההסכם נחתם בהוראות ס' 23 כדלקמן:

"(א) הבעל והאשה מאשרים כי חתמו על הסכם גירושין זה מרצונם הטוב והחופשי ולאחר שקראו את תוכנו, הבינו את משמעותו, והסכם זה הובן, הוסבר והוקרא להם ע"י מי שבחרו שיעשה כן.

                  (ב) הצדדים מצהירים כי קיבלו הסכם זה לידם בטרם יחתמו עליו לשם בדיקה ואישור תוכנו, והם מסכימים לנאמר בו."

9.               ההסכם נערך על ידי עו"ד משה גורן אשר היה, בעת עריכת ההסכם ואישורו, בא כוחה של התובעת בלבד.

                  על פי נוסחו של ההסכם פרק הרכוש אינו מותנה בהליכי גירושין וחל לכאורה לאלתר. עם זאת התובעת עצמה, במסגרת סעיף 10 לכתב תביעתה, טענה כי הוראות אלו חלות לעת גירושין בלבד, והנתבע אישר את הדברים בסעיף 10 לכתב ההגנה. על כן יתייחס פסק הדין להוראות אלו כחלות לעת גירושין בלבד (להלן:"הוראות הגירושין").

10.             בדיון שנקבע לאישור ההסכם נכחו התובעת, בא כוחה עו"ד גורן והנתבע. מפרוטוקול הדיון עולה כי בית המשפט (כב' השופטת ברנט) הסביר לצדדים בשפה פשוטה וברורה את משמעות ההסכם ושאל אותם האם הם מבינים את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו והאם הם עשו אותו בהסכמה חופשית. הצדדים אישרו כי הבינו את ההסכם חתמו עליו מרצון ובהסכמה חופשית וביקשו לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין.

                  ההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק הדין בהתאם לדין הרלוונטי לכל הוראה.

11.             לאחר אישור ההסכם לא התקיימו הליכים משפטיים בין הצדדים עד אשר ביום 30.05.06 הגישה התובעת לבית משפט זה תובענה בתמ"ש 3250/06 לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, ולאחר כחצי שנה ביום 05.12.06 הגישה התובענה דנן שבתמ"ש 3251/06.

סדר הדיון

12.             מאחר ומצויה בפני תובענה לאכיפת הסכם שאושר וקבל תוקף של פסק דין מחד, ותובענה לביטולו מאידך, סבורני כי נכון יהיה להידרש תחילה לתובענה לביטול ההסכם בתמ"ש 3252/06, על נטלי ההוכחה הדרושים לצורך כך.