תביעה לאיזון משאבים בין בני זוג

בפסק דין זה הנני נדרשת להכריע במספר נושאים רכושיים אשר נותרו במחלוקת במסגרת שתי תביעות רכושיות שהגישו הצדדים האחד כנגד משנהו לאיזון כלל הרכוש והזכויות שנצברו במהלך תקופת נישואיהם.

קיצור הרקע העובדתי והדיוני:

1. האישה והבעל (להלן: "הצדדים") הינם בני זוג אשר נישאו זל"ז כדמו"י ביום 7.10.78 והתגרשו זמ"ז ביום 14.3.16.

2. לצדדים היו אלו נישואין שניים, ולכל אחד מהם יש ילדים מנישואים קודמים – לבעל שני בנים, ואילו לנתבעת בת אחת.

3. בשנת 1981 נולדה לצדדים בת משותפת שהינה כיום בגירה.

4. יצוין, כי החל משנת 1969 ובמהלך הנישואין שירתה האישה בתפקיד קצינת העיר במסגרת שירות קבע בצה"ל, וזאת עד למועד פרישתה בשנת 1992. עם פרישתה, היתה האישה זכאית לפנסיה תקציבית אשר נצברה לה במסגרת שירותה הצבאי.

5. מנגד, הבעל החל לעבוד כעצמאי בשנת 1976 כנהג סמיטריילר עד שנת 1983. בשנים 1983-2000 הועסק כשכיר במספר מקומות עבודה, כגון: חברת ע' ה', עיריית ---, חברת מ' ועוד. בשנת 2000 החל הבעל לעבוד כעצמאי בתחום שירותי ייצוא של דלתות פלדה, ואילו בשנת 2007 הקים מוסך לתיקון טרקטורים בשותפות עם בנו בקיבוץ "---". כן לבעל עסקים נוספים.

6. כיום האישה אינה עובדת ומתקיימת מקצבת הפנסיה, ואילו הבעל עובד ומשתכר הן מעבודתו כעצמאי והן מהשותפות עם בנו. בנוסף, מקבל הבעל קצבת נכות מביטוח לאומי בסך 2,245 ₪ וכן החל מאוגוסט 2011 מקבל הבעל גמלה חודשית בסך 1,900 ₪ ממשרד האוצר בגין "נכי רדיפות הנאצים".

7. בשנת 1992 רכשו הצדדים דירת מגורים ---, אשר נמכרה בשנת 1996 תמורת סכום של 105,000 $. התמורה שהתקבלה הופקדה כפיקדון בחשבון הבנק של הבת המשותפת של הצדדים (להלן: "חשבון הבת").