תביעה כנגד החלטת ועדת הערר אשר דחתה את ערר התובעת לבטל סירוב שנרשם לה בגין הפניה

1. התביעה שבפני היא על פי חוק שירות התעסוקה התשי"ט - 1959 )להלן - החוק( כנגד
החלטת ועדת הערר שליד לשכת שירות התעסוקה בפתח תקוה, אשר דחתה את ערר התובעת לבטל
סירוב שנרשם לה בגין הפניה מיום 24.5.99.

2. התובעת עבדה כמנהלת חשבונות בתקופה שקדמה לתקופת האבטלה.

ביום 21.1.99 ילדה התובעת תינוק, וביום 6.4.99 קיבל בעלה התקף לב, והוא בן 31
שנים.

באותו מועד עבר בעלה של התובעת צינתור, ונקבעה לו דרגת נכות רפואית בשיעור %100
לשלושה חודשים.

ביום 20.7.99 עבר צינתור שני ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור %50 ולאחר תקופה - נקבעה
לו דרגת נכות של %25.

3. התובעת התייצבה במאי 99' בלשכת התעסוקה כדורשת עבודה.

ביום 24.5.99 הופנתה התובעת לעבודה כמנהלת חשבונות אצל המעסיק "מוראנו תאורה".

העבודה שהוצעה לה היתה בין השעות 14:00 - 20:00.

התובעת טענה כי אינה יכולה לעבוד בשעות שהוצעו, כיוון שאין באפשרותה למצוא אדם
שיטפל בתינוק ובבעלה בשעות האלה, אך היא מוכנה ויכולה לעבוד בשעות הבוקר.

4. התובעת הסבירה כי אינה יכולה לשכור מטפלת בתשלום, כיוון שהדבר לא יהיה כדאי
כלכלית.

בשל מחלתו של בעלה, מוגבלותו ודרגת נכותו, נותרה התובעת תלויה בחסדי הוריה.