תביעה הדדיות בין בני זוג להחזר כספי

לפני תביעה בין בני זוג להחזר כספי שהגישה אשה כנגד בעלה, וכן תביעה שכנגד שהגיש הבעל כנגד אשתו להחזר כספים.

העובדות

1.         הצדדים הינם בני זוג אשר נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים ברוסיה ביום 18/11/94. ביום 16/5/07 הותרו נישואיהם ע"פ חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) התשכ"ט-1969.

2.         בשנת 1996 עלו בני הזוג לארץ. הם אזרחי מדינת ישראל ותושביה.

3.         לקראת סוף חודש 10/2003 נסע הנתבע לרוסיה (לטענתו, לביקור קצר של בני משפחתו ולטענת התובעת במועד זה נטש אותה הנתבע). הנתבע חזר ארצה לאחר כחודש, קרי בסוף 11/03.

4.         עובר לנסיעתו של הבעל לרוסיה התגוררו בני הזוג בשכירות בדירה ברח' ----- בגבעתיים (להלן:"הדירה בגבעתיים").

5.         עם נסיעתו של הבעל, עזבה התובעת את הדירה בגבעתיים ושכרה דירה אחרת ברח' ----- בת"א (להלן:"הדירה").

6.         התובעת התגוררה מס' שבועות בדירה זו בגפה. לאחר שובו של הבעל מרוסיה, הוא הצטרף אליה והם גרו במשותף בדירה זו. הצדדים חלוקים באשר לרציפות מגוריו של הנתבע בדירת התובעת החל ביום שובו לארץ ועד ל-4/04.

7.         במהלך חודש 3/04 חתמה התובעת כערבה על הסכם הלוואה שנטל הנתבע בבנק בסך של 32,500 ש"ח.

8.         בחודש 4/04 הגיעה דרכם של הצדדים לקיצה והם נפרדו סופית.

9.         הנתבע נשא בהחזר חלקי של ההלוואה. כשהפסיק הנתבע להשיב את כספי ההלוואה, פנה הבנק לתובעת כערבה ודרש ממנה לשאת ביתרת תשלומי ההלוואה. התובעת הגיעה להסדר כספי עם הבנק ונשאה ביתרת ההלוואה. מכאן תביעתה להחזר כספי ההלוואה ששולמו על ידה.

10.        הבעל הגיש תביעה שכנגד מטעמו. בתביעתו טוען הבעל כי העביר לידי האשה סכום כסף רב (העולה לסך של 21,000 ש"ח) שהתקבל מבני משפחתו ברוסיה, על מנת להסדיר את יתרת החובה בה היה מצוי חשבון הבנק של האשה. כיוון שהכספים הועברו בשעה שלכל הדעות חיו הצדדים במשותף, תובע הבעל מחצית מסכום זה.

טענות התובעת/ הנתבעת שכנגד

1.         החיים המשותפים של בני הזוג היו רצופים במשברים קשים ולוו באלימות. בחודש אוקטובר 2003 נטש הבעל את הבית וחזר לרוסיה. על כן, יש לראות במועד זה את מועד הקרע שבין הצדדים.

2.         עם שובו של הנתבע ארצה, התברר, שבהיותו ברוסיה משך הנתבע כספים ע"י כרטיס האשראי ובכך יצר חוב בחשבון הבנק.

3.         כתנאי לחזרתו של הנתבע אל התובעת, ביקש ממנה הנתבע לחתום עבורו כערבה על הסכם הלוואה שהוא מתכנן לקחת בבנק. כספי ההלוואה הופקדו בחשבון הבנק הרשום ע"ש הנתבע בלבד.

4.         מיד עם קבלת ההלוואה נטש הנתבע את הבית ודרש מהתובעת לשאת לבד בתשלום ההלוואה. התובעת, שלא יכלה לשאת לבד על גבה החזרים אלו, נאלצה לקחת הלוואה לצורך כיסוי החוב שהצטבר, וזאת כנגד ביטול ערבותה להחזר ההלוואה.

5.         ההלוואה מושא התביעה נילקחה על שמו של הנתבע בלבד לאחר מועד הקרע בין הצדדים, לשם כיסוי חוב שיצר הוא בהיותו ברוסיה. על כן עליו להשיב לתובעת את כל הכספים אותם נאלצה לשלם כערבה לפרעון הלוואתו.

6.         באשר לתביעה שכנגד שהוגשה ע"י הנתבע: יתרת החובה בחשבון הבנק שהיה רשום ע"ש האשה, נוצר עקב שימוש משותף של בני הזוג בחשבון והיווה את חובם המשותף של בני הזוג, שכן באותה תקופה חשבון זה שימש את שני הצדדים באופן מלא לכל הכנסותיהם והוצאותיהם השונות. הכספים שהועברו לחשבון לא הגיעו ממשפחתו של הנתבע ברוסיה, כפי שנטען על ידו.

טענות הנתבע/ התובע שכנגד