תבור ואח' נ' א. שהין סנסור לחומרי בניין בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעת התובעים לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע מס' 1 (להלן: "התובע") מסוג יונדאי מס' רישוי 6636257 (להלן: "הרכב") וזאת כתוצאה מתאונה שארעה ביום 15.1.12 ברחוב תע"ש שבכפר סבא.

לטענת התובעת מס' 2, אשר נהגה ברכב במועד התאונה, היא נסעה במסלול נסיעתה בכביש שהינו דו סטרי כאשר קיים נתיב אחד לכל כיוון נסיעה, וזאת כאשר היא נוסעת מאחורי רכב בו נהג בעלה, כאשר שניהם התכוונו להגיע לפגישה ונסעו האחד אחרי השני.

לטענת התובעת, לכל אורך הנסיעה ראתה את רכב בעלה לפניה, כאשר לפתע הופיעה, "משום מקום" (כדברי התובעת) משאית מס' רישוי 8296359 (להלן: "המשאית") שהיתה נהוגה על ידי הנתבע 2, מצידה השמאלי כשהיא מאותת ומבקשת לפנות ימינה לאיזור מוסכים המצוי בצד ימין של הכביש. לטענת התובעת המשאית חתכה את מסלול נסיעתה באופן פתאומי ופגעה בצורה קשה בחלק שמאלי קדמי של הרכב.

התובעת בעדותה ציינה כי היא לא הבחינה כלל במשאית רגע לפני שזו "חתכה" ימינה לתוך מסלול נסיעתה והניחה כי המשאית ניסתה לעקוף אותה תוך כדי מעבר למסלול הנגדי, וזאת על מנת לפנות ימינה תוך התעלמות מהרכב הנוסע במסלול הנסיעה.

עדותה של התובעת נתמכה בעדות בעלה אשר טען כי היה בקשר עין כל הזמן עם התובעת ופתאום הבחין במשאית שעומדת במרכז הכביש בצורה אלכסונית לאחר שפגעה ברכב בו נהגה אשתו .

לעומתם טען הנתבע 2 כי נסע בפקק תנועה, אותת על כוונתו לפנות ימינה ותוך כדי ביצוע הפניה, הגיח לפתע הרכב מימין ופגע עם חלקו השמאלי קדמי בגלגל האחורי ימני של המשאית. הנתבע ציין כי לצורך ביצוע הפניה ימינה, סטה מעט שמאלה למרכז הכביש ולפיכך נוצר מרווח מצידו הימני שבו ניסתה התובעת לעבור מבלי שהבחינה בו מבצע את הפניה.

עדותו של הנתבע 2 נתמכה בעדות עד מטעמו, מר עאמר עלי שטען כי נסע עם משאית נוספת מאחורי רכב התובעת והבחין בהתרחשות התאונה כפי שתאר אותה הנתבע 2. העד זיהה את רכב התובעת כרכב בצבע כסף (כפי שהוא אכן) אולם ציין כי לא עצר במקום התאונה ולא ניגש אל התובעת לסייע לה מאחר ולא יכול היה לחנות את רכבו, שהינו רכב גדול.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים ועל אף ניסיונם של התובעים לשכנעני כי מלוא האחריות לארוע התאונה מוטלת על נהג המשאית אשר סטה לפתע ימינה לתוך מסלול נסיעת הרכב, אני סבורה כי אין זה מקרה שבו האחריות מוטלת על נהג אחד בלבד שכן שוכנעתי מעדות הנתבע כי לצורך הפניה ימינה סטה מעט שמאלה ובעת שביצע את הפניה ימינה, נכנס הרכב מצידו הימני.

טענתה של התובעת כי לא הבחינה כלל במשאית עד שזו פנתה ימינה ופגעה ברכבה, איננה סבירה בעיני ובכל מקרה גם באם היא נכונה במלואה, הרי שהיא מעידה על חוסר תשומת לב של התובעת לרכבים אחרים הנוסעים בכביש, שכן ברור כי משאית לא יכולה להופיע כך פתאום מצידה השמאלי מבלי שתבחין בה. סביר יותר בעיני כי הבחינה במשאית מצידה השמאלי כשזו מבקשת לבצע פניה ימינה, אולם סברה כי תספיק לעבור את המשאית קודם לביצוע הפניה ימינה.

אציין עוד כי עדותו של בעלה של התובעת תומך דווקא בעובדה שהמשאית נסעה קודם לכן לפני רכב התובעת שכן, גם הלה, למרות שטען שהיה בקשר עין רציף עם אשתו, ציין כי פתאום הבחין במשאית באמצע הכביש לאחר שזו כבר עומדת באלכסון ופגעה ברכב אשתו. דבר זה מעיד כאלף עדים כי בשלב מסוים, ניתק קשר העין בין התובעת לבעלה וככל הנראה בזמן זה, היתה המשאית מצויה בין שני הרכבים.

יחד עם זאת ועל אף שבמובן מסוים העדפתי את גרסת הנתבע 2 באשר לאופן התרחשות התאונה, עודני סבורה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים ולהטיל על נהג המשאית את עיקר האשם להתרחשות התאונה שכן הלה לא וידא, לאחר שסטה שמאלה וביקש לפנות ימינה, כי הרכב שנוסע מאחוריו, אכן עצר על מנת לאפשר לו להשלים את הפניה וצריך היה להבחין כי רכב התובעת שהיה מאחוריו קודם לכן, נמצא מצידו הימני. אמנם נכון כי ידוע לכל שבמשאיות קיים "שטח מת" מצידה הימני, אולם אין בכך להסיר את האחריות מהנוהג במשאית, אשר בוודאי הבחין כי רכב נוסע מאחוריו (או לכל הפחות צריך היה להבחין בו), לוודא שרכב זה אינו נמצא בשטח המת בעת שהוא מבצע את הפניה.

אשר על כן אני קובעת כי אחריות הנתבע 2 עולה לכדי 60% ואילו אחריות התובעת הינה בשיעור של 40%.

בהתאם לכך ובהתאם לנזקים המוכחים שהם נזק ישיר בסך של 10,330 ₪ ושכר טרחת שמאי בסך 1,302 ₪, אני מחייבת את הנתבעים 1-3 ביחד ולחוד לשלם לתובע מס' 1 את הסך של 6,979 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.2.12 ועד היום וכן הוצאות משפט בסך של 450 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"ג, 19 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: