תאיה נ' אלוש ואח'

החלטה

המבקש לא התייצב לדיון שהיה קבוע ביום 18.9.10. בעקבות אי התייצבותו נדחתה תביעתו. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין.

הליכים קודמים:

1.המשיבים הגישו לבית משפט השלום בראשון לציון כנגד המבקש ומר סאלם תאיה תביעה לפינוי מושכר (תא"ח 2803-03-10). ביום 5.5.10 התקיים דיון בבית המשפט בראשון לציון בתביעה זו התייצב מר סאלם תאיה אך המבקש לא התייצב לדיון. על סמך ראיות שהוצגו לבית המשפט קבע בית המשפט שהמבקש אכן קיבל את כתב התביעה וההזמנה לדין, ונתן פסק דין לפינוי המושכר כנגדו וכנגד מר סאלם תאיה. בקשה שהגיש המבקש לביטול פסק הדין נדחתה.

2.ביום 4.10.10 הגיש המבקש את התביעה הנוכחית כנגד המשיבים, בה הוא תובע מהם את הסך 30,000 ₪. טענתו של המבקש היא שהמבקשים הגישו כנגדו תביעה שקרית וקנטרנית וחסרת כל יסוד לביהמ"ש בראשון לציון . לטענתו, התביעה לבית המשפט בראשון לציון נעשתה באמצעות:

שימוש בהסכם בטל מעיקרו;

שימוש בתצהיר כוזב עם הגשת התביעה נגד התובע וצירופו;

שימוש במסמך מזוייף ביחס לחתימה שלא הייתה קיימת על יתר ההסכמים שהוגשו בעת התביעה;

הטעיית רשות שיפוטית בכוונה תחילה לשם קבלת דבר במרמה;

גרימת נזק כספי כתוצאה מצירופו של התובע לכתב התביעה כנתבע.

3.ביום 24.11.10 ניתן כנגד המשיבים פס"ד בהעדר הגנה. המשיבים הגישו בקשה לביטול פסק הדין, ופסק הדין בוטל.

4.המשיבים הגישו כתב הגנה, בו טענו שיש למחוק או לדחות את התביעה על הסף, עקב מעשה בית-דין, הנובע מפסק הדין לפינוי של ביהמ"ש השלום בראשון לציון ומההחלטה שלא לבטל את פסק הדין, והכחישו את טענותיו של המבקש בכתב התביעה.

5.התיק היה קבוע לדיון ביום 18.9.11, ובמערכת נט המשפט מצוי אישור מסירה לפיו המבקש קיבל את ההזמנה לדיון זה כבר ביום 2.4.2011. המבקש לא התייצב לדיון שהיה קבוע ליום 18.9.11, ובהתאם לבקשת המשיבים, נדחתה תביעתו.

6.המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, וטען שלא קיבל כל הזמנה לדיון, ולא ידע על הדיון. מאז הגשת הבקשה החלה חליפת בקשות ותגובות בין הצדדים. בתחילה הגיש המבקש את הבקשה ללא תצהיר. לאחר שהופנתה תשומת לבו שיש צורך לצרף תצהיר לבקשה, צירף המבקש מסמך שכותרתו "תצהיר", עליו לא חתם כלל, אך אומת ע"י עו"ד. לאחר זמן הגיש המבקש תצהיר של אביו, סאלם תאיה, אשר נערך ע"י עו"ד, בו הצהיר כי כל דברי הדואר של משפחתו מנותבים לתבת הדואר שלו, וכי בחודש אפריל 2011 קיבל מספר מכתבים, והוא לא ידע שחלק מהם מיועדים למבקש, ולכן לא מסר לו אותם. המשיבים התנגדו לבקשה, וטענו כי גם אם תצהירו של אבי המבקש הוא נכון, מדובר במסירה כדין, ואין מקום לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט.

דיון ומסקנות:

7.ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מחמת הצדק, אם יש פגם במסירה של ההזמנה לדיון, או על פי שיקול דעת בית המשפט, אם אין פגם במסירה.

8.מעיון באישור המסירה מיום 2.4.11 עולה בבירור כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקש עצמו ולא לאביו. המבקש לא צירף לבקשתו או לתצהיר האב חוות דעת של מומחה לכתב יד שאכן החתימה המצויה על אישור המסירה היא חתימתו ולא חתימתו של המבקש.

9.אין זו פעם ראשונה שהמבקש לא מתייצב לדיון וטוען לאחר מכן שלא קיבל את ההזמנה לדיון. מעשה מעין זה עשה המבקש בבית המשפט בראשון לציון, שם קבע ביהמ"ש שהמבקש אכן קיבל את כתב התביעה וההזמנה לדין, ודחה את בקשתו לביטול פסק דין לפינוי.

9. המשיבים הגישו ביום 2.6.11 תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר עדות ראשית. ביום 11.9.11 הגיש המבקש לבית המשפט בקשה לחייב את המשיבים "להציג לבית המשפט את החוזים המקוריים ולא להסתפק בהגשת העותקים המצולמים שאינם במקור". בקשה זו מעידה כאלף עדים כי המבקש היה מקבל את דברי הדואר שנשלחו לו מבית המשפט, אך בחר להתייחס לדברי הדואר שהיו נוחים לו.

10.מאחר וההזמנה לדין בוצעה כראוי, יש לבדוק האם ניתן לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט.