תא"ק 9996-10-12 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' שירה

כנגד הנתבע הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 174,032 ₪ לתשלום יתרת ההלוואה לה ערב, יחד עם נתבע נוסף, נגדו ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 17.12.2012. בבקשה למתן רשות להתגונן טען הנתבע כי הוא חתם על טפסי הערבות כשבועיים לפני שהחייבים העיקריים נטלו את ההלוואה ובמעמד החתימה הטפסים היו ריקים ולא הוסבר לו תוכנם על ידי פקיד הבנק שהצביע לו על המקומות בהם הוא נדרש לחתום בלבד, וכי לא ידע שהוא חותם כערב להלוואה שנטלו החייבים העיקריים. כן טען כי הבנק לא גילה לו פרטי ההלוואה, סכומה, שיעור הריבית ומטרת ההלוואה וכי לא קיבל העתק ממסכמכי הערבות או ההלוואה. וכי התובע לא הודיע לו כי הלווים אינם עומדים בהתחייבויותיהם בטרם הגשת התביעה. כן טען כי הליכי הגביה נגד החייבים העיקריים לא מוצו בטרם פניה לערב.

בדיון מיום 25.11.2014 העיד הנתבע כי חתם על כתב הערבות ביום 27.12.2001 ולא ביום 9.12.2001 כפי שציין בבקשה למתן רשות להתגונן. כן העיד כי במעמד החתימה לא ראה האם הטפסים היו ריקים או שהסכומים היו כבר מצוינים בתוך המסמך באופן ממוחשב. העד לא זכר אם קיבל הודעה מהבנק כי הלווים אינם עומדים בהתחייבויותיהם ולא העתק הבקשה למיצוי הליכים.

בסיכוים טען המבקש בתמצית כי טענות ההגנה אותן פירט בבקשה למתן רשות להתגונן לא נסתרו וכי הנתבע חתם על טפסים ריקים, ופקיד הבנק הצביע לו על המקומות בהן הוא נתבקש לחתום מבלי שאותו פקיד יתן לו הסבר אודות הערבות והוא לא קיבל עותק של מסמכי הערבות.

המשיב טען מנגד כי הפרטים בטופס הערבות מולאו במחשב וזה סותר גרסת הנתבע כי חתם על טפסים ריקים. הנתבע אישר כי חתם על ההודעה לחותם ערבות ובה מפורטים כל הפרטים אותם נדרש התובע לגלות בהתאם לסעיף 22 לחור הערבות. בחתימתו הנ"ל אישר הנתבע כי קיבל עותק ממסמכי ההלוואה וכי ניתנה לו הזדמנות לעיין במסמכי הערבות וההלוואה בטרם חתם על מסמכי הערבות.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

לכאורה, טענת הנתבע כי חתם על מסמכים ריקים אינה מתיישבת עם העובדה כי הפרטים בכתב הערבות מלואו בדרך ממוחשבת והנתבע מוחזק לכאורה כמי שידע על מה הוא חתם. חתימתו של הנתבעת על כתב הערבות ועל ההודעה לחותם ערבות לא הוכחשה על ידו. בפסיקה נקבעה החזקה כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה אישור ועדות לכך שהבין את תוכנו ונתן הסכמתו לאמור בו (ע"א 8533/06 גילמן נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ, פורסם בנבו. חזקה זו מתעצמת, שעה שהמדובר במסמכים מהותיים כגון כתב ערבות בו ערב האדם לחיובו של אחר. כן נקבע, כי על המבקש לסתור חזקה זו מוטל נטל הראיה והשכנוע בראיות פוזיטיביות וברמת ההסתברות של אפשרות קרובה (ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פורסם בנבו).

יחד עם זאת, אל מול חובתו של הנתבע לעיין ולקרוא את המסמכים עליהם הוא חותם ניצבות חובות האמון והגילוי המוטלות על הבנק. בכלל זה, חלה גם חובת הגילוי הקבועה בסעיף 22 לחוק הערבות, לפיו על הבנק לגלות לערב פרטים מסוימים עובר לחתימה על חוזה הערבות (ע"א 6899/97 פייבושביץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם בנבו) וזאת על מנת למנוע מצב שבו אדם ייטול על עצמו התחייבות לטובת אחר, כשלמעשה הוא אינו מבין את טיבה ומהותה. ההנחה היא שחוזי הערבות הם אחידים ולחותמים עליהם אין יכולת ממשית לבחון ולהבין את התניות הרבות הכלולות במסגרתם. לפיכך, הדרך המתאימה להגן על אדם אשר כורת חוזה ערבות עם הבנק הינה להטיל על הבנק את החובה לפעול, לגלות, ולהתערב במידת הצורך, עובר לחתימה על הערבות, בכדי להבטיח את גמירות דעת הערב ביחס לחוזה הערבות (ע"א 8098/09 כהן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פורסם בנבו). לפיכך, לכאורה מסירת כתב הערבות ומתן הזדמנות לערב לעיין בכתב הערבות ובמסמכי ההלוואה בטרם חתימתן על כתב הערבות אין בה די, ויש לפעול באופן פוזיטיבי למתן הסבר לערב אודות ערבותו בטרם חתימתו כל מסמכי הערבות. 

יוער כי אין מניעה לכך שנתבע בסדר דין מקוצר יעלה טענה בעל פה נגד מסמך בכתב (ע"א 168/84 אלקלעי נ' בנק אוצר החייל בע"מ, פורסם בנבו).

לאור האמור אני מקבלת הבקשה ונותנת לנתבע רשות להתגונן.

התצהיר ישמש כתב הגנה.