תא"ק 9781-09-15 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' רחמים

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקש, זאת מאחר ולא הוגשה בקשת רשות להתגונן במועד הקבוע בחוק.

עובדות המקרה

2. המשיבה הגישה תביעה לפינוי מקרקעין כנגד המשיב, זאת לאחר שאמו, אשר התגוררה בדירה במשך שנים ארוכות במסגרת זכאותה לסיוע עקב מצב כלכלי ומשפחתי קשה, נפטרה ממחלת הסרטן. ביום 21.4.2016 ניתן פסק דין במעמד צד אחד כנגד המבקש, זאת לאחר שהוגשה נגדו תביעה לפינוי מקרקעין על ידי המשיבה, והנ"ל לא הגיש בקשת רשות להתגונן במועד הנקוב בחוק.

טענות הצדדים

3. המבקש טוען כי דינו של פסק הדין להתבטל, וזאת מכמה טעמים. ראשית, המבקש טוען כי במשך שנים ארוכות התגורר עם אמו בדירתה, ואף סעד אותה יומם וליל כאשר חלתה. לטענתו, נסב עולמו סביב הטיפול באם, ולצורך כך התפטר מעבודתו ונכנס לחובות כבדים. לפני זמן לא רב בוצע שיפוץ בדירה בהשתתפות כספית של המבקש ושל המשיבה. המבקש מוסיף כי מספר חודשים טרם מותה של האם, קיבלה האחרונה אישור זכאות לרכש דירתה והתכוונה לעשות זאת. למצער, הלכה האם לעולמה טרם השלמת עסקת הרכש. המבקש טוען כי לאור התנאים האמורים עדיין עומדת לו הזכות לרכוש את הדירה, היות והתגורר בה ביחד עם אמו במשך שנים ארוכות. המבקש אינו מכחיש כי קיבל לידיו את כתב התביעה, אך לטענתו לא הבין את משמעות הדברים לעומקם וסבר כי עליו לפעול אל מול המשיבה בערוץ שאיננו משפטי, רק עם קבלת פסק הדין הבין את הדברים לאשורם. לטענת המבקש מצוי הוא בקשיים כלכליים כבדים, ופינויו מהדירה יהפכו לדר-רחוב, אשר אין קורת גג מעל ראשו, ללא תמיכה משפחתית ובעל חובות כבדים.

4. מאידך, טוענת המשיבה כי למבקש אין עילה לביטול פסק הדין היות וקיבל את כתב התביעה ובוצעה מסירה כדין. אי לכך, התרשל המבקש בכך שלא פנה לבקשת רשות להתגונן במועד. כמו כן נטען כי המבקש הבין את ההליך היטב ואף פנה לייצוג משפטי בשלביו הראשונים של ההליך המשפטי. נטען כי לאור העובדה כי המבקש אינו מגיע לבית המשפט נקי-כפיים ואף משקר בתצהירו אין להיעתר לבקשה.

דיון

5. מקרה דנן עניינו זכות הגישה לערכאות – אשר הוכרה בפסיקה כזכות חוקתית ובסיסית הנדרשת לקיומה של כל דמוקרטיה מתוקנת, ולא בנקל ניתן להגבילה, להטיל סייגים או סנקציות למיניהם על אדם המבקש לממשה (וראה ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ). עם זאת, ככל הזכויות, אין היא בלתי מוגבלת – ויכול שתיסוג בפני זכויות או עקרונות אחרים, דוגמת עקרון סופיות הדיון.

6. לא בנקל ימנע מאדם יומו בבית המשפט – הגישה החופשית לערכאות ועריכת משפט צדק היא בבסיסה של כל מערכת משפטית. לאור האמור, רשאי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד באחת משתי דרכים: ביטול מחובת הצדק, וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. ביטול מחובת הצדק עניינו מקרה בו היה פגם מהותי בהליך המשפטי, אשר בעתיו לא יוכל פסק הדין לעמוד. ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט – ועל מנת לעשות כן, על היושב בדין לבחון שני שיקולים מצטברים: השיקול הראשון הוא הסיבה בגינה לא הוגש כתב ההגנה בזמן. השיקול השני הוא, סיכויי הגנתו הלכאורית של המבקש. כן נקבע כי השיקול השני הוא העיקרי, אך השניים שלובים זה בזה כשתי-וערב – ככל שגדול חוזקו של אחד הטיעונים, כך תידרש רמה נמוכה יותר של נימוק באשר לשיקול השני (וראה ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח).

7. במקרה דנן, אין ספק כי הסיבה בעתיה לא הוגשה הבקשה בזמן נובעת ממחדלו, ואף רשלנותו של המבקש, היות ואין מחלוקת כי קיבל לידיו את כתב התביעה כדין. עם זאת, אין בכך כדי לחסום את דרכו בפני הערכאה השיפוטית. ראשית, למבקש קיימת הגנה אפשרית, ולו לכאורית – במקרה כגון זה המונח לפני, בו הסעד המתבקש הינו כבד מאוד – פינוי אדם מדירת מגוריו והפיכתו לחסר בית, אין זה מן הראוי לסגור בפניו את דלתות בית המשפט בבואו לשטוח טענותיו, יהיו אשר יהיו, במטרה לשמור לעצמו קורת גג.

8. טיעוניו של המבקש מספיקים הם, איפוא, לאור משקלו וחומרתו של הסעד המבוקש, וזאת על אף התנהלותו הרשלנית באשר לכתב התביעה שנמסר לו כדין. המוסר והצדק דורשים כי יתאפשר לאדם להשמיע טיעוניו טרם יפונה מדירת מגוריו, זאת בעיקר לאור אופייה החוקתי הראשון במעלה של זכות הגישה לערכאות.

10. על כן, לאור האמור לעיל, קובע אני כי מן הצדק לקבל את הבקשה ולאפשר למבקש לשטוח טענותיו בפני בית המשפט. עם זאת, לא ניתן להתעלם לחלוטין מרשלנותו של המבקש, והדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות.

סעדים

11. על כן, הבקשה מתקבלת. פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2,500 ₪.

12. לא ישולמו ההוצאות בתוך 30 יום מהיום ( כולל ימי הפגרה ) תידחה הבקשה לביטול פסק הדין.

13. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.