תא"ק 9451-11-14

המשיבה, חברת מג'לס אלאסכאן, הגישה כנגד המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 203,307 ₪ בגין הלוואה אותה נטל המבקש 1 ולה ערבו המבקשים 4-2. המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן, היא הבקשה שבנדון.

בתמיכה לבקשה צורף תצהיר המבקש 1 (להלן: "המבקש"), שעל פי הרשום בו נערך לאימות העובדות בבקשה לטען ביניים שהוגשה על ידו. בהחלטות שניתנו ביום 21.1.15, 6.2.15 ו-9.2.15 הופנתה תשומת לבם של ב"כ המבקשים לעובדה זו, אך תצהיר אחר לא הוגש וב"כ המבקשים הפנה שוב, בהודעה שהוגשה על ידו ביום 9.2.15, לתצהיר המבקש שצורף לבקשה (אציין כי תצהיר זה צורף גם לטען הביניים שהגישו המבקשים במקביל להגשת הבקשה שבנדון, בגדרו נתבקש בית המשפט "לראות בבקשה גם בקשת רשות להתגונן במקרה והבקשה לטען ביניים לא תתקבל", ולפיכך נראה שאותו תצהיר הוגש בתמיכה לשתי הבקשות).

בבקשתו ובתצהירו אישר המבקש כי קיבל הלוואה שלסילוקה מסר 168 שטרי חוב בגובה התשלומים החודשיים. המבקש לא חלק על העובדה שחדל לפרוע את ההחזרים החודשיים של ההלוואה, אך טען כי עשה זאת לאחר שהמשיבה לא השיבה לו את שטרי החוב שניתנו להבטחת פרעון ההלוואה. המבקש טען כי באי החזרת שטרי החוב כנגד תשלומים שבוצעו בפועל הפרה הנתבעת את הסכם ההלוואה ולפיכך אין היא זכאית להעמיד את מלוא יתרת ההלוואה לפרעון מיידי. המבקש הצהיר כי אינו כופר בחובתו לפרוע את ההלוואה שקיבל, אך ביקש שלא להיות חשוף לתביעות אחרות מצד גוף אחר, אגודת מג'לס אלאסכאן, הטוען כי הוא זכאי לתבוע את החזר ההלוואה. המבקש טען כי על פי פסק דין שניתן בבית המשפט ברמאללה, האגודה היא הזכאית לקבל את החזרי ההלוואה.

בד בבד עם הגשת בקשת הרשות להתגונן בתיק זה פתחו המבקשים בהליך של טען ביניים, בגדרו טען המבקש כי אין זה משנה מבחינתו למי יפרע את ההלוואה, אם לאגודת מג'לס אלאסכאן ואם לחברת מג'לס אלאסכאן, ובלבד שלא יהיה חשוף לכפל תשלומים. בסופו של יום נמחק אותו הליך, שכן המבקשים לא הפקידו את הסכום לגביו נתבקשה ההכרעה חרף ארכות רבות שניתנו להם.

לאחר שבחנתי את טענות המבקשים מצאתי כי יש לאפשר להם רשות להתגונן, אך זאת בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה. טענות ההגנה שהעלו המבקשים קלושות הן. הסכם ההלוואה (שצורף כנספח לכתב התביעה) נכרת לכאורה עם התובעת ומתצהיר המבקש ניתן ללמוד כי החזרי ההלוואה שולמו לה. המבקשים אינם כופרים בחובתם לפרוע את ההלוואה אלא טוענים רק כי התובעת לא היתה זכאית להעמיד את מלוא ההלוואה לפרעון שכן הפרה את הסכם ההלוואה באי החזרת שטרי החוב, וכן כי קיימת טוענת אחרת לכספים. בנסיבות אלה, סיכויי ההגנה קלושים הם, ואם חוששים המבקשים מתביעות אחרות ביחס לאותו סכום, נראה כי דרך המלך היתה אמנם הגשת טען ביניים ועל המבקשים היה למצות הליך זה. אשר על כן, אני מורה כי תינתן רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 203,000 ₪ בקופת בית המשפט. עם הפקדת הסכום, תינתן למבקשים רשות להתגונן והתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה ישמש כתב הגנה.

הסכום האמור יופקד עד ליום 1.7.15, שאם לא כן תידחה בקשת הרשות להתגונן.

הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בתיק העיקרי.