תא"ק 881-03-14 בנק דיסקונט תל אביב סניף רמת אביב 11086 נ' גלמן ואח'

לפניי בקשה לדחות את בקשת הרשות להתגונן שהגיש המשיב 1 דכאן (להלן: "המשיב") ללא צורך בקיום דיון ובחקירת המשיב.

לטענת המבקש, עיון בתצהירו של המבקש התומך בבקשת הרשות להתגונן מלמד, כי אין בפיו כל טענת הגנה ביחס לחוב, וכי טענתו היחידה נוגעת למערכת היחסים שבין המשיב ובין המשיבה 2, וחלוקת החובות ביניהם. המשיב, מצדו, נאחז בהלכה הרחבה ביחס למתן רשות להתגונן, ומציין כי כאשר מציג נתבע הגנה – ולו דחוקה – ייתן לו בית המשפט את יומו בבית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות להתגונן ובתצהיר התומך בה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד"

ואכן, הכלל הוא כי יש לאפשר למבקש הרשות להתגונן להשמיע את דברו בבית המשפט בטרם מכריע בית המשפט בבקשה. עם זאת – מטעמים מיוחדים שיירשמו – ניתן לדחות את הבקשה על יסוד הבקשה, ללא צורך בחקירה, ואני סבור כי בענייננו קיים טעם מיוחד המצדיק זאת.

טעם מיוחד זה הוא, כי בשלב זה – ומן האמור בתצהיר המבקש עצמו – המבקש מודה בפה מלא ובאופן ברור בחבותו במחצית החוב:

"אינני מתכחש למחויבותי למחצית מסכום החוב המשותף, ובשיחה שיזמתי עם ב"כ התובע, עוד בטרם הוגשה תובענה זו, אף הצעתי להתחייב ולשלם את מחצית הסכום..." (סעיף 10 לתצהיר המשיב).

עוד יצוין, כי בתצהירו של המבקש אין כל השגה על גובה החוב הנתבע, על אופן חישובו או על כל רכיב אחר שבו – ועל כן, הטענה היחידה שבפי המשיב היא, כי הוא חייב במחצית החוב בלבד, ולא בחוב כולו.

בנסיבות אלה, יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן ביחס למחצית התביעה, וליתן פסק דין נגד המשיב על סך של 36,164 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף 10 א' לכתב התביעה מיום הגשת התביעה (2.3.2014) ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקש יגיש פסיקתא מתאימה לחתימתי עד יום 22.8.2014.