תא"ק 8662-09-14 עיריית רחובות נ' אייזנברג ואח'

בספטמבר 2014 הגישה המשיבה כנגד המבקשים כתב תביעה בסדר דין מקוצר, בו תבעה כי בית המשפט יורה למבקשים לסלק ידם "משטח הפלישה" ולהשיב למשיבה חזקה בשטח.

"שטח הפלישה", כמוגדר בכתב התביעה, הינו שטח של כ-200 מ"ר שלטענת המשיבה הינו חלקת דרך אשר חצר המבקשים פולשת אליה.

המבקשים עותרים להתיר להם להתגונן בפני תביעה זו.

לעמדתם, שפורטה בהרחבה ותוך צירוף אסמכתאות ונספחים, מתגוררים המבקשים ומשפחתם בנכס מאז הוקם הבית לפני כמעט מאה שנים, וכי השטח האמור נרשם על שם העירייה במסגרת הליך של הסדר שבוצע בשלהי שנת 1930.

המבקשים טוענים כי התביעה התיישנה וכי התביעה אינה סבירה משום שהנכס הינו "בית מיוחד במינו המשקף את הבנייה הראשונית והמיוחדת של בתי המושבה רחובות" (ס' 21 לבקשת הרשות להתגונן) וככזה, צפוי להכלל בתכניות לשימור.

משמעות קבלת התביעה, על פי המבקשים, הינה הריסת חלקים ניכרים מהכניסה לבית באופן "שיגרום נזק בלתי הפיך למבנה שסומן לשימור ושימנע כל אפשרות לעשות שימוש סביר בבית" (ס' 23 לבקשה).

בדיון שהתקיים בפני ביום 24.2.15 חזרו הצדדים על טענותיהם ופירטו אותן.

ב"כ המשיבה הסבירה בהרחבה מדוע, לעמדת המשיבה, לא התיישנה התביעה וכי אם בדעת המבקשים לטעון כנגד סבירות החלטת המשיבה עליהם לעשות כן במסגרת עתירה מנהלית.

המשיבה הבהירה כי בכוונתה לבצע את תפיסת החזקה בשטח בכפוף לתכנית הנדסית, תוך התייחסות לחוות דעת יועצת השימור של המשיבה ולאישורים נדרשים אחרים.

דיון והכרעה

הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).