תא"ק 8573-11-16

בפני בקשה להורות על עיכוב הליכים בתביעה שבפני מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, התשמ"ח-1968, בשל קיומה של תניית בוררות, בסעיף 20.2 להסכם נשוא התביעה. בנוסף, עתר המבקש לסלק את התביעה על הסף מחמת תניית הבוררות.

המשיבות , מתנגדות לבקשות וטוענות כי עסקינן בניסיון להאריך ולסרבל את בירור התביעה שעה שהמבקש עצמו, הוא מי שניהל הליך בבית המשפט המחוזי כנגדן בגין אותה התקשרות ובקשר להעברת מניות לצד ג' ומבלי שביקש לברר את הסכסוך האחר בפני בורר.

הלכה פסוקה, כי פנייה של צד לבית המשפט, על מנת שזה ידון בתביעה שעל פי הסכמת הצדדים אמורה להתברר בבוררות, עשויה להוביל למסקנה כי הפונה אינו נכון למלא אחר הסכמת הצדדים בדבר בירור הסכסוך ביניהם בהליך בוררות. "דוגמה יפה של היעדר נכונות להתדיין בבוררות היא כאשר בעל^-דין מגיש תובענה לבית^-המשפט בעוד שכאשר הוא עצמו נתבע על^-ידי יריבו טוען הוא לעיכוב הליכים על סמך סעיף בוררות" (רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פסקאות 13-14 וההפניה שם לע"א 71/68 קונסטרקשן אגריגייטס קורפוריישן נ' מפעלי ים המלח בע"מ, פ"ד כב (1) 695, 699-700. וראו בספרה של סמדר אוטולנגי,  בוררות דין ונוהל, כרך א' 269-270).

בנסבות שבפני, התנהלותו של המבקש שעתר לקבל סעדים שלא במסגרת הליך בוררות כי אם בתביעה שהוגשה לבית משפט המחוזי בגין ההתקשרות בין בעלי הדין ובהתעלם מתניית הבוררות שנקבעה בהסכם, אין לקבוע כי הוא עשה כל שדרוש על מנת לקיים את הבוררות , כמצוות הסיפא של סעיף 5.א. לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

יוטעם כי בהתאם לסעיף 20.1 להסכם, היה על הצדדים לברר תחילה את המחלוקת ביניהם וככל שהדבר לא יעלה יפה, לפנות לבורר שיוסכם עליהם. המבקש, טען בבקשתו לניהול מו"מ שלא צלח ולאחריו, הוא עצמו היתרה במשיבות כי אם לא יגיעו להסכם פשרה אתו יפנה לבית המשפט (סעיף 18 בנספח 6 לתצהירו של המבקש), כפי שעשה בפועל וללא כל הודעה על כוונתו לפנות לבוררות.

בכל האמור, יש כדי להביא לדחיית הבקשות שעה שמתצהירו של המבקש ונספחיו, עולה כי הוא ביכר שלא לברר את הסכסוך בפני בורר.

ניתנת ארכה למבקש להגיש את הבקשה למתן רשות להגן תוך 7 ימים מהיום.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בגמר ההליך.

ההחלטה תשלח בפקסימיליה לצדדים.