תא"ק 8393-05-14 בנק לאומי באקה אל גרביה 10983 נ' עתאמנה

העניין שבפני, בקשת הנתבע למתן רשות להתגונן בפני התובענה.

התובענה הינה תובענה כספית ע"ס 159,162 ₪ (נכון ליום הגשת התובענה), בגין יתרת חובה בלתי מסולקת אשר לכאורה נותרה בחשבון בנק אשר נוהל אצל התובע על שמו של הנתבע (14,781 ₪ יתרת חובה בחשבון העו"ש, יתרת הסכום נוגעת להלוואות אשר הוענקו ולפיגורים אשר נצברו בהחזרת אותן הלוואות).

הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן, במסגרתה העלה טענת הגנה אחת. לדבריו, אכן פתח חשבון אצל התובע, אולם נמשכו מחשבונו כספים שלא על ידו וללא ידיעתו והדבר הכניס את החשבון ליתרת חובה, ולכן טען שלא נשאר חייב לתובע דבר.

יצוין כי הבקשה הוגשה ללא אסמכתאות, ללא התייחסות לכך כי 90% מהחוב הנטען נוגע להלוואות אשר נטל הנתבע לכאורה ואינן קשורות למשיכות מחשבון הבנק שלו. לא רק זאת, אלא שהנתבע לא טען מה נמשך מחשבונו, באילו סכומים מדובר, באילו תאריכים או באיזו תקופה בוצעו אותן פעולות.

התובע השיב לבקשה, ולגישתו מן הראוי היה לדחותה בשל היותה כללית וסתמית, באופן שאינו עונה על דרישות הדין בכל הנוגע לרמת הפירוט הנדרשת. עוד מפנה התובע בתשובתו, לכך כי המרבית הכמעט מוחלטת של החיוב נובע משימוש בכרטיסי אשראי וצריכת אשראי בדרך של נטילת הלוואות, הא ותו לא. הגדיל התובע, וצירף לתשובתו העתק מדפי החשבון הרלוונטיים, מאז פתיחת החשבון ועד סיום הפעילות בחשבון, ומהם עולה כי החשבון היה פעיל רק כארבעה חודשים (מאז פתיחתו ועד שיחסי הצדדים עלו על שרטון) ומלבד מספר מועט של המחאות, וללא משיכות כספים מהחשבון, לא בוצעה כל פעולה אשר יכולה לעמוד בקנה אחד עם טענות הנתבע

את בקשת המבקש ליתן לו רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).