- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"ק 8304-01-14 עירית ירושלים נ' קלף
|
תא"ק בית משפט השלום ירושלים |
8304-01-14
11.7.2014 |
|
בפני השופטת: אנה שניידר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: עירית ירושלים |
נתבע: פרץ קליף |
| החלטה | |
1. לפנינו תביעה לתשלום חוב קצוב של ארנונה , שהוגשה בסדר דין מקוצר בחודש ינואר 2014 נגד הנתבע באופן אישי , לגבי נכס הנמצא ברחוב התעשייה 8 בירושלים (להלן- הנכס) , אשר הוחזק על ידי חברת קליף פרץ חברה לעבודות אינסטלציה בע"מ (להלן - החברה), שהנתבע הוא בעל שליטה בה.
על פי כתב התביעה, החברה נרשמה כמחזיקה בנכס מיום 1.5.2000 ועד 31.7.2008, והואיל והחברה היא נעדרת פעילות – קמה חזקה המאפשרת הטלת חבות אישית על הנתבע , כבעל שליטה, בהתאם להוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב , התשנ"ג – 1992 (להלן – חוק ההסדרים).
יצוין, כי התובעת הגישה ביום 2.9.2009 תובענה בלשכת ההוצאה לפועל נגד החברה בשל אותו חוב ארנונה (להלן- תביעת ההוצל"פ), ולטענתה, במסגרת חקירתו של הנתבע ביום 4.5.2011 - התברר כי החברה הפסיקה את פעילותה בשנת 2003.
2.הנתבע הגיש בקשה מקדמית לסילוק התביעה נגדו על הסף מחמת התיישנות, וזאת בטרם הדיון בבקשת הרשות להתגונן .
3.לטענת הנתבע, החברה החזיקה בנכס בשנת 2002 למשך שנה אחת בלבד, והיום שבו נולדה עילת התביעה הוא היום בו חדלה החברה להחזיק בנכס וחדלה ליהנות ממנו, קרי: שנת 2002 .
משכך, טוען הנתבע כי יש לקבוע שהתביעה נגדו הוגשה לאחר שהסתיימה תקופת ההתיישנות , בלא שקדמה לתביעה זו כל פניה מצדה של התובעת ישירות לנתבע.
לחלופין , מבקש הנתבע לדחות את התביעה מחמת שיהוי בלתי סביר בהגשתה.
4.התובעת מתנגדת לבקשה מהטעם כי חל בעניינה החריג אשר עצר את מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות , התשי"ח – 1959 ( להלן – חוק ההתיישנות).
לטענת התובעת, במסגרת תיק ההוצל"פ הצהיר הנתבע , לראשונה , כי החברה הפסיקה את פעילותה העסקית בסוף שנת 2003 , ועל כן חל סעיף 8 לחוק ההתיישנות, לפיו אם נעלמו מהתובע עובדות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן - תחל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע העובדות.
התובעת טוענת כי העובדה שהחברה הפסיקה את פעילותה לא הייתה ידועה לה ולא נמסרה לה על כך הודעה כנדרש לפי פקודת העיריות, והיא למדה על כך רק מחקירת הנתבע ביום 4.5.2011, ועל כן הייתה רשאית לנקוט בהליכים נגד הנתבע , כבעל שליטה , בהתאם להוראות חוק ההסדרים, והתביעה לא התיישנה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
