תא"ק 8194-07-14 קרן קיימת לישראל נ' שלהב ואח'

לפניי בקשה שהגישו הנתבעים (להלן: "המבקשים") נגד התובעת (להלן: "המשיבה" או "קק"ל") למחיקת התביעה על הסף בשל היעדר יריבות והעדר עילה ולחילופין בקשה למתן רשות להתגונן.

התביעה והצדדים לה

1. עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה קק"ל לפינוי ולסילוק ידם של המבקשים ממקרקעין בשטח של כ – 2,000 מ"ר (להלן: "המקרקעין") הידועים כחלק מחלקה 10 בגוש 14434 (להלן: "חלקה 10") המצויים בשטח יער בירייה (להלן: "יער בירייה"), וזאת מכוח סמכות שניתנה לה, לטענתה על ידי מועצת מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י") בהחלטה מס' 1045, שהתקבלה בהתאם לאמנה שנחתמה בין מדינת ישראל לקק"ל ביום 28.11.1961 (להלן: "האמנה") ולתכנית מתאר ארצית תמ"מ 22 מיום 16.11.1995, מכוחה ניתנה לקק"ל סמכות לטפל בהסגות גבול המתבצעות במקרקעי ישראל המוחזקים בידיה ונתונים לפיקוחה וניהולה, אשר יער בירייה, אשר בשטחו נמצאת חלקה 10 ובה המקרקעין נכלל בתוכם.

    

2. המבקשים הם אנשים פרטיים, אשר התקשרו ביום 30.07.95 בהסכם עם יצחק ולי דה לנגה (להלן: "דה-לנגה") אשר היו בעלי זכויות חכירה מהוונות ל – 49 שנים במקרקעין ממנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י") והקימו על המקרקעין מיזם עסקי תרבותי בהתאם לתכנית מתאר ג/6161, לרכישת זכויותיהם של דה-לנגה. אין מחלוקת, כי עד למועד הגשת התביעה, העברת הזכויות על שם המבקשים לא הושלמה, ולא נחתם הסכם חכירה בינם לבין ממ"י, וזאת לאור גילויו של ממ"י כי התבצעה במקרקעין פעילות שאינה תואמת את המטרה בגינה הוחכרו המקרקעין לדה-לנגה, ודרישתו, כי המבקשים יפנו לקק"ל להסדרת העניין וקבלת אישורה.

    

3. בהמשך לפניית המבקשים לקק"ל בעקבות הודעתו האמורה של ממ"י, ביום 03.07.1997 נחתם בין המבקשים לבין קק"ל הסכם הרשאה להקמת פרויקט תיירותי של רפואה משלימה ושירותים נוספים ביער בירייה (להלן: "הסכם ההרשאה"). במקביל החלו הליכי תכנון לאישור השימושים הנוספים המתבקשים במקרקעין, והתנהלו מגעים שונים בין הצדדים אשר פורטו בכתבי הטענות, ואין זה המקום להרחיב בנוגע לכך.

    

4. בכתב התביעה נטען, כי המבקשים הפרו את הסכם ההרשאה, בין היתר בכך שלא חתמו על הסכם חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל, הסבו את זכויותיהם מכוח ההסכם לצד שלישי, הקימו על המקרקעין גן אירועים בניגוד להוראות ההסכם ובניגוד להוראות התכנית הסטטוטורית החלה על המקרקעין (ג/6161), פעלו במקום ללא רישיונות עסק תקפים, לא העבירו לקק"ל דוחו"ת כספיים, ולא השאירו את המקרקעין פתוחים לציבור.

    

5. קק"ל טענה בכתב התביעה, כי לאחר הפרת הסכם ההרשאה, ובטרם הגשת התביעה, היא פנתה למבקשים במכתב בו התרתה בהם על הפרת התחייבויותיהם והודיעה, כי במידה שלא יפעלו לתיקון ההפרות, היא תנקוט באמצעים המשפטיים העומדים לרשותה, ובכללם ביטול הסכם ההרשאה. לטענת קק"ל, משלא נענו המבקשים להתראותיה הגישה תביעה זו בעילה חוזית מכוח הסכם ההרשאה, ובפרט סעיף 21 שבו, המקנה לה את הזכות לביטול ההסכם והפסקת השימוש במקרקעין על ידי המבקשים במקרה של הפרה, וסעיף 20 שבו התחייבו המבקשים לסלק ידם מהמקרקעין ולפנותם עם פקיעת הסכם ההרשאה מכל סיבה שהיא.