תא"ק 8092-08-14 בסה נ' עירית חדרה

ב- 10/8/2014 הגיש התובע כנגד הנתבעת, תובענה בסדר דין מקוצר (28 עמודים) ע"ס 77,844₪.

כתב התביעה מציין, כי לתובע היו זכויות בדוכן מס' 12, בשוק העירוני הישן בחדרה.

באוקטובר 2005 לאחר פיגוע שהתרחש בשוק, מנעה הנתבעת מן התובע (ואחרים) לשוב לעסקם בשל היות המבנה מסוכן.

כתב התביעה מציין, שחרף העובדה כי הנזק שנגרם לשוק התמקד בחנות אחת בה אירע הפיצוץ ובסביבתה הקרובה, מרבית הדוכנים ובהם דוכן התובע נותרו בלא פגע ולא הייתה כל סיבה הנדסית לפנות אותם. מבנה השוק, כלל לא הוכרז כ"מבנה מסוכן".

ב- 25/12/2005 נכרת הסכם הנתבעת לבין כל אחד מן הסוחרים, באמצעות נציגות הסוחרים בשוק, (נספח א'). עפ"י ההסכם התאפשר לתובע לעבור באופן זמני לשוק הארעי שנבנה ע"י הנתבעת.

הנתבעת התחייבה לבצע את שיקום השוק שנפגע בתוך 18 חודשים. על מנת להבטיח מועד סיום נקבע בהסכם, כי העירייה מתחייבת לשלם לכל סוחר 1000.00$ בחודש, בגין כל חודש של פיגור בהעברת החזקה בדוכן הישן המשוקם, מעבר ל-18 החודשים עליהם הוסכם.

מכאן אמור היה התובע לקבל מן הנתבעת את הדוכן המשוקם לא יאוחר מיום 27/6/2007. למן מועד זה זכאי הוא לפיצוי המוסכם הנ"ל, עד מסירת החזקה במבנה המשוקם.

הנתבעת לא עמדה בהסכם ודרשה מהסוחרים, בהם גם התובע, לוותר על הזכות הפיצוי כמוסכם בין הצדדים, כנגד ויתור הנתבעת על חלק מהחובות של התובע כלפיה.

התובע, אשר לא חב דבר לנתבעת ולא היה לה על מה לוותר לו, ביקש שלא לחתום על ההסכם השני ומכאן שנותר בין הצדדים אך ההסכם הראשון.

משכך היה, הודיעה הנתבעת, כי מי שלא יחתום לא יקבל את הדוכן המשוקם.

כתב התביעה מציין, כי לא זכור לתובע אם אכן חתם על "ההסכם השני" או לא. מכל מקום, אין לו עותק. אף אם חתם, אין לכך כל משמעות ביחס לעילת התביעה.

נספח ב' הוא נוסח ההסכם השני עליו אין התובע חתום.