תא"ק 8074-01-15 בן יוסף נ' עביד

בעניין: בקשת רשות להתגונן ובקשה למחיקת כותרת

1.ביום 5/1/15 הגיש התובע כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 49,305 ₪. סכום התביעה מורכב מאי תשלום הוצאות שהות של סוסים של הנתבע בפנסיון של התובע וטיפולים נילווים, הוצאות שליחים ושכר טרחת עורך דין. לכתב התביעה צורף הסכם לפנסיון סוסים מיום 3/12/12 הנחזה להיות חתום על ידי הצדדים ומתייחס לסוסה נור. כמו-כן צורף דף פירוט חשבון ללקוח הנושא את שמו של הנתבע ומתייחס לשמונהה סוסים. כמו-כן צורפו מכתבי דרישה שנשלחו לנתבע על ידי באי כוח התובע ואישור בדבר הגשת תלונה במשטרה.

2.למעשה די בעיון בכתב התביעה לבדו כדי להבין שתביעה זו אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר ממספר טעמים. ראשית, בכתב התביעה עצמו אין כל הסבר מדוע התביעה כשרה להתברר בסדר דין מקוצר. שנית, ההסכם נספח ב' לתביעה מתייחס רק לסוסה נור ואילו החלק הארי של סכום התביעה הנוגע להוצאות שהות בפנסיון בטיפולים מתייחס גם לשבעה סוסים אחרים. לגבי הסוסים האחרים, אין כל ראשית ראייה בכתב לקיומו של הסכם בין הצדדים, עליו ניתן לבסס את סכום התביעה. שלישית רכיבי התביעה שעניינם הוצאות שליחים ושכר טרחת עורך דין אינם מתאימים לתביעה בסדר דין מקוצר שכן לא צורף כל מסמך הנחזה להיות חתום או ערוך על ידי הנתבע המהווה ראשית ראייה לחיובו של הנתבע בסכומים אלו.

3.ביום 19/3/15 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן שהיא למעשה גם בקשה למחיקת כותרת. הנתבע מאשר כי היה בזמנים הרלבנטיים לקוח של התובע וקיבל ממנו שירותי העברת עוברים אחזקה וטיפול לסוסות נור, נקיטה, קיו אייץ', זקנה חומה, פונדקאית ואפלוסה. הנתבע מאשר כי ביום 3/12/12 הכניס את הסוסה נור לפנסיון של התובע כדי לבצע העברת עוברים מנור לסוסות פונדקאיות ולצורך כך נחתם ההסכם שצורף לתביעה ומתייחס רק לסוסה נור. הנתבע טוען כי כיוון שאין ראיה בכתב בדבר עלות הטיפול בסוסות האחרות, יש בכך לפסול את התביעה כולה מלהתברר בסדר דין מקוצר. עוד נטען כי החוב המפורט בדף החשבון מגיע לסך של 43,115 ₪ ולא 43,705 ₪ כנטען בתביעה ויש בכך כדי לקעקע את אמינות התובע. הנתבע מדגיש כי אין לו קשר לסוסות שמה ושחורה הנזכרות במסמכי התובע. באשר לסוסה אפלאוסה נטען כי מאחר והתובע לא העביר לסוסה זו ביציות מנור והיא הושארה בפנסיון רק כדי להגדיל הוצאות אחזקה, אין התובע זכאי לתשלום בעבור סוסה זו.

4.הנתבע מסביר בהרחבה מדוע החיובים האמיתיים בגין הסוסות ששייכות לו הם בסך של 34,265 ₪ נכון ליום 11/5/14 וטוען כי שילם מתוך סכום זה 32,493 ₪ כך שנותר חוב בסך של 1,772 ₪. הנתבע טוען כי ביום 11/5/14 הגיע ביחד עם ד"ר זייד אבו גרייבה לבית התובע לבוסתן הגליל כדי לשלם חוב אשר לטענת התובע עמד על סך 15,000 ₪. הנתבע טוען כי התובע סירב לקבל ממנו כסף ודרש שתי ביציות מהסוסה נור. נטען כי לאחר שהנתבע סירב, טען התובע לחוב מוגדל בסך של 20,000 ₪ ולאחר סירוב נוסף טען לחוב בסך של 30,000 ₪. הנתבע טוען כי לא היה מוכן להיכנע לסחיטה שהפעיל כלפיו התובע ופנה לבא כוחו. נטען כי בעקבות חליפת מכתבים בין באי כוח הצדדים, סוכם כי הנתבע יסלק את החוב המוכחש תמורת תשלום של 35 אלף ₪ כדי לקבל בחזרה את הסוסה נור שעוכבה בפנסיון על ידי התובע ולהקטין את נזקיו. הנתבע טוען כי כאשר הכין את הכסף שמע מהתובע כי הסוסה נור נגנבה מרשותו יומיים קודם לכן. הנתבע טוען כי הדבר נעשה בידיעת התובע ובבימויו. הנתבע טוען כי ניגש למשטרה למזרח ירושלים כדי להגיש תלונה אך סירבו לקבל ממנו תלונה מאחר ומדובר בעניין אזרחי. הנתבע טוען כי בחודש דצמבר 2014 הציעו לו אלמונים להחזיר לו את הסוסה נור תמורת 20 אלף ₪ והוא נאלץ להסכים וקיבל את הסוסה בידיעת התובע. לפיכך טוען הנתבע כי יש לחייב את התובע להחזיר לו 20 אלף ₪ בהתאם לחוק השומרים.

5.ביום 10/5/15 הוגשה תשובת התובע לבקשת הנתבע. נטען כי נכונות הנתבע לשלם 35 אלף ₪ מהווה הודאת בעל דין כך שיש לכל הפחות ליתן פסק דין חלקי לגבי סכום זה. נטען כי אין זה מתקבל על הדעת שהתובע יביים גניבה של סוסה המוחזקת על ידו כערבון לתשלום חובו של הנתבע. נטען כי הבקשה מהווה אוסף של בדוטות שבינן לבין המציאות אין כל קשר. נטען כי הסוסות ניקיטה וקיו אייץ' הן סוסות שהיו בבעלות התובע מס' שנים ולראייה הוחזרו לתובע עם סיום תקופת ההנקה של הסייחות שנולדו מהן. התובע טוען כי מעולם לא חשק בעוברים או בביציות של הסוסה נור אלא הציע לנתבע לכסות את החוב על ידי מכירת עוברים לצד שלישי כלשהו. נטען כי לא יעלה על הדעת שהתובע ישלח מכתב התראה על חוב בסך של 34 אלף ₪ ובמקביל יאמר לנתבע כי החוב הוא רק 15,000 ₪. ככל שבית המשפט לא ימצא לנכון לדחות את בקשת הרשות להתגונן על בסיס החומר הכתוב , מבוקש לקיים דיון לשם חקירת הנתבע על תצהירו. לא מצאתי בתגובה כל מענה לטענות הנתבע לפיהן יש למחוק את כותרת התביעה.

6.ביום 2/6/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. נטען כי יש להתעלם מכל הטענות העובדתיות שהועלו בתגובה ולא נתמכו בתצהיר. נטען כי התובע לא הסביר את חוסר הדיוקים במסמכיו שלו ולא התמודד עם הטענות האריתמטיות שהעלה הנתבע. נטען כי הנכונות של הנתבע לשלם 35 אלף ₪ לצורכי פשרה היתה מבלי להודות בכל טענה מטענות התובע ולכן אין לראותה כהודאת בעל דין. מודגש שהתובע לא השיב לטענות המשפטיות של הנתבע.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס ממחיקת כותרת התביעה ולכן אין כל הצדקה לקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן, חרף האמור לעניין זה בהחלטת הביניים מיום 10/5/15.

8.כפי שציינתי כבר בפתח ההחלטה, התביעה כוללת רכיבים שאינם מתאימים להתברר במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר. גם אם אניח לטובת התובע כי הודאת הנתבע במסגרת סעיף 12 לבקשה לפיה התובע נתן לו שירותי טיפול גם בסוסות ניקיטה קיו.אייץ', זקנה חומה, פונדקאית ואפלוסה משלימה את שהחסירה התביעה בעניין זה, עדיין אין כל ראשית ראייה בתביעה בכל הנוגע לסוסות שמה ושחורה ששמן נזכר בדף הפירוט עליו מבוסס הרכיב העיקרי של התביעה. כמו-כן אין כל ראשית ראייה בכתב לכל הנוגע לעלות הטיפול והאחזקה בפנסיון של הסוסות פרט לסוסה נור. כמו-כן , כפי שכבר ציינתי בפתח ההחלטה, רכיבי התביעה שעניינם שכר טרחת עורך דין והוצאות שליחים, אינם מתאימים לבירור במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר. כיוון שבית המשפט חייב לבדוק את התאמת התביעה למסלול זה, אני קובע קביעות אלו למרות שלא הועלתה טענה מפורשת בעניין זה על ידי הנתבע.