תא"ק 7776-03-14 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' מדפי אטלס בע"מ ואח'

המבקש הגיש בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה כנגדו וכנגד נתבעים נוספים.

בדיון שהתקיים בפני ביום 29.9.14 נקבע כי המבקש יוכל להגיש תצהיר מתוקן לתמיכה בבקשתו למתן רשות להתגונן, בפרק הזמן שנקבע, ותוך שנקבע כי שאלת ההוצאות בגין הליך תיקון התצהיר ובגין ישיבת בית המשפט תוכרע בהמשך ההליכים. עוד ניתנו באותה ישיבה החלטות באשר לעיקולים זמניים בתיק.

ב"כ המשיב טען בדיון כי המבקש, בתצהירו, מודה למעשה בשליש מהחוב הנתבע ומשכך הוא מוותר על חקירתו ומבקש כי יינתן פסק דין על סכום זה. ב"כ המבקש ביקש להדגיש את משמעות הויתור על חקירת המצהיר.

סעיף 87 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 קובע כי רשם יהיה רשאי לתת פסק דין במשפטים "בהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם". עוד נקבע (בתקנה 204 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984) כי בתובענה בסדר דין מקוצר לא יתגונן הנתבע אלא אם ביקש וקיבל רשות מאת בית המשפט או מאת הרשם, ואם לא קיבל רשות להתגונן זכאי התובע לקבל פסק דין כנגד הנתבע.

משכך, מוסמך מותב זה ליתן פסק דין בנוסח מוסכם או לאחר שתידחה בקשת הרשות להתגונן.

מטיעוני הצדדים עולה כי אין הם מסכימים לנוסח פסק דין אותו הם מבקשים לקבל. ב"כ המשיב אמנם גורס כי המבקש למעשה מודה בשליש מהחוב, אך לאחר ששבתי ועיינתי בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן, איני יכול לקבל טענה זו.

ב"כ המשיב מבקש להיבנות מן האמור בסעיף 6 לתצהיר ולפיו: "הערבות עליה חתמתי לחובות החברה מוגבלת לסך של 97,680 ₪". אולם בהמשך המשפט נכתב: "[סך המהווה] מחצית מחוב החברה הנטען, והמוכחש, בסך של 293,040 ₪" (יוער שניכר שמדובר, כטענת ב"כ המשיב, בשליש החוב הנטען ולא במחציתו, ככתוב בתצהיר).

גם בסעיף 4 לתצהיר נאמר במפורש: "חוב החברה הנטען על ידי הבנק הינו מוכחש מכל וכל".

מכאן, שלא ניתן לומר שהמבקש מודה באחריותו לשליש מהחוב אלא שהוא מכחיש את עצם קיומו של החוב ותוחם את אחריותו לאותו חוב מוכחש – לגובה שליש מחוב זה.

אשר על כן, לא ניתן לקבוע כי ישנו נוסח מוסכם של פסק דין אותו מוסמך מותב זה לפסוק בשלב הנכחי, וכמתואר לעיל, עוד לא בשלה העת להכריע בשאלת מתן הרשות להתגונן.