תא"ק 7690-07-14 גרופיט בנימינה בע"מ נ' כיסופים אמא בע"מ ואח'

לפניי תביעה, שהוגשה בסדר דין מקוצר.

התובעת חתמה עם חברת קפנטו בע"מ (להלן: "קפנטו") על הסכם שכירות של מבנה, חצר ומחסן בקניון, שבבעלות המשיבה (נסח, נספח 1 לכתב התביעה, הסכם מיום 25/10/10, נספח 2 לכתב התביעה). המבקשת מס' 1 בערבות המבקשים מס' 2 ו-3 חתמה על הסכם זיכיון עם "קפנטו", לפיו התחייבו המבקשים בכל התחייבויות "קפנטו" כלפי המשיבה (הודעת "קפנטו" למשיבה על העברת זכויות לזכיין מיום 29/4/13, נוסח ערבות בעלי מניות, ועמוד אחד מתוך החוזה בין "קפנטו" למבקשת, נספחים 3 עד 5 לכתב התביעה, בהתאמה). עוד צורפו לכתב התביעה טבלה המעידה על מועדי מסירת המושכר לקפנטו ועמוד נוסף מתוך הנספח לחוזה בין קפנטו למבקשת בעניין המחסן (נספחים 6 ו-7 לכתב התביעה). התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את החוזה ולא שילמה את דמי השכירות, המורכבים מדמי שכירות נקובים, מתוספת בגין אחוז משטחים ציבוריים ומאחוז מהפדיון, וניתנה למבקשת התראה על ביטול החוזה (מכתב ב"כ המשיבה מיום 8/4/14 ותחשיב החוב על לחודש יוני 2014, נספחים 8 ו-9 לכתב התביעה). המשיבה טוענת כי המבקשת נטשה את המושכר באופן חד צדדי ביום 2/6/14 והותירה חובות למשיבה כמו גם ל"קפנטו" (מכתב המשיבה מיום 2/6/14, נספח 10, מכתב ב"כ "קפנטו" מיום 4/5/14 והודעה על ביטול הזיכיון מיום 2/6/14, נספחים 10 ו-11 לכתב התביעה). המשיבה חילטה ערבות בנקאית ולאחר קבלת החזקה במושכר, מצאה כי המבקשת השאירה בו מטלטלין, ביצעה עבודות בניה לקויות וללא אישור (מכתבי המשיבה בעניין, נספחים 13 ו-14 לכתב התביעה). המשיבה טוענת כי ניסתה למצוא שוכר חלופי למקום, שנועד להיות מרכזי בקניון, אך הדבר לא עלה בידה, והמקום העומד ריק גורם לנזקים ניכרים. סכום התביעה עד למועד הגשתה הועמד ע"י התבעת על הסך 306,316 ₪.

המבקשת טענה כי התובעת התנהלה בחוסר תום לב, פרצה לבית הקפה וגרמה נזק למבקשים.

המבקשים מאשרים כי במסגרת הסכם זכיינות עם "קפנטו" שכרו את המושכר (חנות ומחסן צמוד) בדרך של המחאת זכויות לצורך הפעלת בית קפה (הסכם זכיינות והודעה על המחאת זכויות, נספחים 1 ו-2 לבקשה). המבקשים השקיעו כספים רבים במושכר, במשך כחצי שנה של עבודות, ולטענתם גילו כי המשיב הקימה בסמוך לבית הקפה "מאגר גז פיראטי" המסכן את יושבי בית הקפה ואת עובדיו (חוות דעת יועץ גז, נספח 4 לבקשה, מכתבים בעניין, נספחים 5 ו-6 לבקשה). המבקשת טוענת כי פנתה למשיבה ולמינהל הגז בעניין, אך בטרם קבלת תשובת מינהל הגז פרץ מי מטעם המשיבה למושכר, גנב ציוד יקר (תלונה במשטרה, נספח 7 לבקשה), החליף מנעולים והביא בפועל לסילוק המבקשים מהמושכר ולסגירתו, דבר שלא ביקשו המבקשים לעשות לאחר ההשקעה הרבה שלהם במושכר, בסכום של מעל מיליון וחצי ₪ (כרטסת הנה"ח, נספח 3 לבקשה).

המבקשים טוענים כי קיבלו את החזקה במושכר בחודש יולי 2013, וכי המשיבה הפקידה המחאת ביטחון, ללא הסכמת המבקשת, ועל חשבון דמי השכירות העתידיים. המבקשת טוענת כי הוסכם עם המשיבה כי עד שלא יושכרו 75% משטחי המסחר בקניון, תשלם המבקשת דמי שכירות בסך 6% מהפדיון בלבד, וכי בכל תקופת הפעלת המושכר ע"י המבקשת לא הושכרו 75% משטח הקניון.

לאחר הפריצה למושכר וסגירתו ביום 2/6/14 נעשו נסיונות לאפשר פתיחתו מחדש, אך ללא הצלחה (תכתובת, נספחים 8 ו-9 לבקשה).

לטענת הבניה הלא חוקית עונים המבקשים כי המשיבה התחייבה לבנות עבור המושכר מחסן בקומת החניה, אך לא עשתה כן אלא סיפקה מחסן בקומה עליונה, שגרם למשיבה הוצאות וקשיים לעובדים. המבקשים מכחישים חתימתם על נספח 7 לכתב התביעה בעניין שינוי מקום המחסן בהסכמה.

עוד טוענים המבקשים כי במהלך הפעלת בית הקפה לא עמדה המשיבה בהתחייבויותיה, המעלית לא פעלה, חדרו מי גשמים, והפעלת המתחם לקתה בהזנחה כגון בעניין שעות הפעלת בתי העסק, ורק המבקשת עמדה בהן, והכל בניגוד למצגים בהסכם השכירות.

לעניין חוב דמי השכירות, ערכה המבקש תחשיב מטעמה, לפיו דמי השכירות ודמי הניהול שהיה עליה לשלם בתקופת ההחזקה במושכר היו כ-64,000 ₪, אך בפועל נגבו ממנה סכומים של כ-157,000 ש"ח לפי חשבוניות המשיבה ושל כ-230,000 ₪ בהתאם לכרטסת המבקשת, אך בכל מקרה מדובר בסכומים עודפים.