תא"ק 7685-05-14 י.ע.ל. המנהלת למימוש תמ"א 38 בע"מ ואח' נ' לנגנטהאל ואח'

לפני בקשת צד ג'2 ( להלן: "המבקש" ) לסילוק הודעת צד ג' שהוגשה כנגדו מחמת קיומו של "מעשה בית דין" או מחמת "העדר עילה" או מחמת "השתק פלוגתא".

במסגרת כתב התביעה המתוקן נטען כי הנתבעים, חברה לביצוע פרויקט תמ"א 38 ומנהליה, חתמו עם התובעת, חברה לייזום עסקאות תמ"א 38 עם דיירי בניינים , ביום 9.9.08, על הסכם שיתוף פעולה בגדרו נקבעו והוגדרו אופן חלוקת העבודה והאחריות בין הצדדים, כולל מימון הפרויקט, תשלום שכר אנשי המקצוע וגובה שער הטרחה לו תהיה זכאית התובעת ואופן תשלומו.

לטענת התובעת, היא הצליחה להחתים שלוש עסקאות תמ"א 38, "עסקת אילת", "עסקת בורוכוב", עסקת "הרצליה", אולם הנתבעים לא שילמו את שכרה.

התובעת טוענה שהיא הסכימה, לאור סירובם של הנתבעים לשלם לה בגין אותן עסקאות, ביום 11.7.10 לחתום על הסכם חדש לביצוע העסקאות, כאשר בסעיף 2 על תתי סעיפיו פורטו תנאי התשלום חדשים, לפיהם על הנתבעים לשלם לתובעת.

כיוון שגם הסכם זה הופר ע"י הנתבעים, כאשר רק חלק מהכספים שולמו, פנתה התובעת בתביעה כנגד הנתבעים ( תא"ק 12314-11-10) לבית המשפט ובעקבות הגשת תביעה זו שולמו חלק מהכספים בלבד. בגין יתרת חוב נתבעים הוגש כנגדם כתב תביעה נוסף ( ת"א 53291-05-11) בגין אי ביצוע סעיפים 2.2 להסכם ו-2.3 להסכם ( בכל הקשור לפרויקט רמת השרון ).

לטענת התובעת, גם בקביעות פסק דין זה לא עמדו הנתבעים ולא שילמו לתובעת את המגיע לה לפי סעיף 2.3 להסכם מיום 11.7.10 בגין קבלת היתר בניה בקשר לפרויקטים לביצוע עסקאות תמ"א 38 בפרויקט "בורוכוב", פרויקט "גבעתיים" ופרויקט "לייב יפה" ו"הרצליה" הוגשה תביעה זו.

המבקש טוען, כי התביעה שכנגד בת"א 53291-05-11 וע"א 43855-11-13 מקימות בעניינו השתק מכוח "מעשה בית דין" שכן טענות הנתבעים ( להלן: "המודיעים" ו/או "המשיבים" ) עמדו בפני בית המשפט השלום והמחוזי, כאשר נתנו את החלטתם .

לטענתו, עיון בכתב התביעה שכנגד ועיון בהודעת צד ג' מובילים למסקנה כי הם מבוססים על תשתית עובדתית זהה שעניינה הפרת ההסכם המתוקן מיום 11.7.10 שהסדיר את ההתחייבויות החוזיות בין הצדדים, בפרויקטים נשוא כתב התביעה ופסק הדין החלוט בתביעה הנדונה.

לדבריו, הטענה שמועלת ע"י המשיבים בהודעת צד ג' כנגדו, מועלית באופן לקוי ורפה. טענת המשיבים כאילו המבקש הציג בפניהם מצגי שווא בעניין חובת המשיבים לשלם לתובעת רק לאחר חתימת כל הדיירים על ההסכם ונספחיו, כבר נטענה על ידם בסעיף 11 לתביעה שכנגד שהוגשה כנגד המבקש. שם טענו שהתובעת והמבקש הציגו בפני המשיבים מצג שווא, לפיו היתה התקשרות בהסכמים עם דיירי בתים משותפים וסוכם בין הצדדים, שאם לא יחתמו כל הדיירים על הסכמים בפרויקט מסויים, לא תהא התובעת זכאית לתמורה בגין אותו פרויקט ויהא עליה להשיב כל תמורה שקיבלה בגין פרויקט כזה.

לדברי המבקש, טענה זו של המשיבים נדונה ונדחתה ע"י על ידי בית המשפט לאחר ששמע את ראיות הצדדים, ולאחר שבחן את הוראות ההסכם המתוקן וקבע כי אין מקום לחייב את המבקש באופן אישי.

לטענת המבקש, המסקנה המתבקשת היא כי קיימת זהות בין אחת מעילות התביעה שכנגד שהגישו המשיבים כנגד המבקש, לבין עילתה של הודעת צד ג' שהגישו המשיבים כנגד המבקש וכי היא נדונה והוכרעה על ידי בית המשפט המוסמך.

עוד טוען המבקש, כי מתקיימים התנאים לקיומו של השתק פלוגתא, כאשר קיימת זהות בין הפלוגתאות בשני ההליכים. לטענתו, הודעת המשיבים חסרת בסיס, סתומה וכללית, היא רחוקה מלעמוד בדרישות הדין לצורך קיומה של עילת תביעה, וללא כל הסבר מדוע ההודעה הוגשה אישית כנגד המבקש.

עוד טוען המבקש כי כיוון שמדובר בהתקשרות חוזית שיוצרת הפרדה בין האישיות המשפטית של החברה ומנהליה, לא קמה אחריות של המבקש כלפי צד ג' שהתקשר בהסכם עם החברה.

המשיבים בתגובתם עותרים לדחיית הבקשה שכן , שולח ההודעה-, נתבע , לא היה צד לתובענה נשוא ת"א 53291-05-11 ולכן לא מתקיים השתק בעניינו.

לדברי המשיבים עילות התביעה שבתביעה שבפני איננן עילות התביעה נשוא התביעה שנדונה בת"א 53291-05-11 שכן עילת התביעה דכאן הנה הפרת סעיף 2.3 להסכם ואילו עילת התביעה בת"א 53291-05-11 הנה הפרת סעיפים 2.1 ו-2.2 להסכם.