תא"ק 7669-02-12 לישראל בע"מ נ' חשדי

לפניי בקשה להארכת מועד ולביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

העובדות הצריכות לעניין :

1.ביום 5.2.12 הגישה המשיבה תביעה כספית, על סך של 59,812 ₪, בסדר דין מקוצר כנגד המבקש בגין הספקת חשמל לנכס במושב יציץ (להלן: "הנכס").

ביום 4.3.13 ניתן פסק דין בהעדר הגנה על בסיס אישור מסירה לפיו בוצעה ביום 28.8.12 מסירה של כתב התביעה לידי אשת המבקש, אפרת, במושב יציץ. יצוין כי מהמסמכים שהוגשו לתיק ביהמ"ש טרם מתן פסק הדין עולה כי נעשה ניסיון לבצע מסירה של כתב התביעה עוד ביום 20.3.12, בכתובת ברח' עיינות בערד. מאחר והמסירה בוצעה בדרך של הדבקה לאחר ביקור יחיד של המוסר במען וכאשר הנוכחים בדירה סירבו לפתוח הדלת, לא ניתן פסק דין על סמך מסירה זו.

2.ביום 30.3.14, לאחר למעלה משנה מיום מתן פסק הדין, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין.

על אף האיחור הניכר בהגשת הבקשה לא צורפה לה בקשה להארכת מועד ולא צוין בה המועד בו נודע למבקש על פסק הדין. מעבר לכך, לא הועלתה בבקשה כל טענה לפיה יש לבטל את פסק הדין מחמת פגם בהמצאה. למעשה, לא הועלתה כל טענה לפיה לא בוצעה מסירת כתב התביעה למבקש או למי מבני משפחתו. כל שנטען הינו כי המבקש "התקשה להתגונן" מאחר והדבר היה כרוך בתשלום שכר טרחת עו"ד וכי הוא פונה כעת בבקשה לביטול פסק הדין לאחר שנודע לו כי הוצאה כנגדו צו הבאה במסגרת תיק ההוצל"פ.

לגוף העניין, טען המבקש שכר נכס במושב יציץ ואולם, על אף שהוא הצרכן הרשום בנכס אצל המשיבה הרי שהחוב הנתבע אינו חובו שלו כי אם חוב המשכיר. המבקש טען כי התגלעו מחלוקות בינו לבין המשכיר ובסופו של דבר נאלץ לעזוב את המושכר עם בני משפחתו באמצע חודש יולי 2008. המבקש הסביר הנסיבות בגינן נרשם כצרכן הרשום בנכס אצל המשיבה וטען כי לא התגורר בנכס בתקופת החוב הנתבע בכתב התביעה.

המשיבה הגישה תגובה מפורטת לבקשה לביטול פסק הדין נתמכת במסמכים. בתמצית, נטען כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר מבלי שצורפה לה בקשה להארכת מועד ומבלי שניתן טעם מיוחד לאיחור בהגשתה. מתגובת המשיבה והמסמכים שהוגשו עולה כי למבקש היתה ידיעה על פסק הדין חודשים ארוכים בטרם הגיש הבקשה לביטולו. עוד נטען כי כתב התביעה הומצא כדין לידי אשת המבקש וכי אין לקבל הבקשה אף משיקול דעת בית המשפט לאור העדר סיכויי הגנה למבקש.

על אף שניתנה למבקש זכות תשובה לתגובה, לא הגיש המבקש תשובה.

3.ביום 30.6.14 ניתנה החלטתי לפיה הבקשה לביטול פסק הדין נדחית. בתמצית, נקבע בהחלטה כי זו לא נתמכה בבקשה להארכת מועד, לא צוין בה המועד בו נודע למבקש על פסק הדין, ולא ניתן טעם לאיחור בהגשת הבקשה. לעניין הבקשה גופה, נקבע כי אין לבטל את פסק הדין מחובת הצדק בהעדר כל טענה ביחס למסירת כתב התביעה, ממילא על פי המסמכים שצירפה המשיבה עולה כי למבקש היתה ידיעה ברורה על פסק הדין, וכי טענות ההגנה אינן איתנות.