פודים- משרד עורכי דין נ' קלוג'ני

1.לפני בקשות למתן רשות להתגונן לסילוק על הסף ולחילופין לאיחוד תובענות.

הרקע העובדתי :

2.עניינה של התביעה שלפניי בהסכם שכר טרחה שנכרת בין הצדדים ביום 12.9.13, לפיו, התחייבה המבקשת לשלם למשיבה שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שהוענקו לה בתביעה כספית ובהליכי הוצאה לפועל שיזמה המבקשת נגד מר אופיר אביטל ומר עצמון מזרחי (להלן-"תיק אביטל" או "החייבים"). בתאריך 28.10.13 הוגשה כנגד החייבים בקשה לביצוע שטר חוב ע"ס 100,000 ₪ מטעמה של המבקשת במסגרת תיק מס' 03-24542-13-6 בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. בתאריך 26.1.14 או בסמוך לכך, הגישו החייבים התנגדות לביצוע שטר והדיון בה הועבר להידון בבית משפט השלום בירושלים במסגרת תיק מס' 60615-01-14.

3.לטענת המשיבה, כעולה מכתב התביעה, בתאריך 30.6.14 התקיים דיון בהתנגדות ולאחר הגשת סיכומים בכתב ניתנה החלטת בית המשפט, לפיה, ניתנה לחייבים רשות להתגונן. לאחר שניתנה לחייבים רשות להתגונן נקבעה ישיבת מהו"ת בתאריך 15.7.15 ומשזו לא צלחה הועבר התיק לקביעה בפני שופט ונקבע מועד לישיבת קדם משפט. כחודשיים לפני מועד ישיבת קדם המשפט פנתה המבקשת לעורך דין אחר על מנת שייצגה בתיק מבלי שהודיעה למשיבה אודות הפסקת הייצוג. למשיבה התברר הדבר רק מצפיה בתיק בית המשפט באתר נט-המשפט, כאשר נודע לה כי ביום 4.8.16 הגיעה המבקשת להסכמה לפסיקה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. בו ביום ניתן פסק דין, לפיו, על החייבים לשלם לזוכה סך של 47,000 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד. לטענת המשיבה, בהתאם להסכם השכ"ט, על המבקשת לשאת בסך של 8,248.50 ₪ המהווים 15% בצירוף מע"מ מהסכום שנפסק לזכותה.

טענות המבקשת בקצירת האומר:

4.במסגרת בקשתה למתן רשות להתגונן עתרה המבקשת אף לסילוק התביעה על הסף תוך חיוב המשיבה בהוצאות, זאת, הואיל ולטענתה, כתב התביעה הנ"ל הוגש בנפרד למרות שהינו חלק ממסכת שלמה של התחשבנות בין הצדדים בין תיקים שונים של המבקשת שהתנהלו על ידי המשיבה, כאשר תביעה זו קשורה לתיק מקביל המתנהל בין הצדדים במסגרת תא"מ 2352-01-16. לחילופין, ביקשה המבקשת להורות על איחוד התיקים. אומר כבר כעת, כי דין הבקשות לסילוק על הסף ולחילופין לאיחוד תובענות דינן להידחות, הן בשל העובדה, כי עסקינן בעילות תביעה שונות בין שני התיקים והן בשל כך, כי שני ההליכים מצויים בשלבים שונים.

5.לטענת המבקשת, הסכם שכר הטרחה לא נחתם על ידי המשיבה או מי מטעמה. שכר הטרחה המצוין בסעיף ב' 1א' שולם במהלך חודשים אוקטובר-דצמבר 2013. לפי המלצת עו"ד יעקב פודים, הוחלט להתחיל את ההליך במימוש שטר החוב באמצעות הגשתו לביצוע בהוצאה לפועל. ביום 30.6.14 התקיים דיון בבקשה למתן רשות להתגונן ללא שהודע למבקשת אודות עניין זה ולראשונה למדה, כי עו"ד גדעון פודים ייצג אותה באותו דיון. במכתב מיום 13.8.15 הודיע לה עו"ד פודים לטענתה, כי לא ימשיך לייצגה. בחודש ספטמבר 2014 התקשר אל המבקשת עו"ד פודים והמליץ לה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי וכי יש צורך בהפקדת סך של 10,000 ₪ כפיקדון. ביום 1.10.14 העבירה המבקשת לחשבון עוה"ד פודים סך של 10,000 ₪ עבור הפיקדון, ואולם, אודות דחיית הערעור למדה חודשים רבים לאחר מכן, רק מחיפוש במערכת "נט המשפט", כי פסק דין בבקשת הרשות לערעור ניתן כבר ביום 18.12.14. בו ביום פנתה המבקשת בכתב לעו"ד פודים על מנת שישיב לה את כספי הפיקדון, ולמעשה סך זה לא הושב לה. גם סך של 5,000 ₪ נוספים שהתקבלו כהחזר הוצאות עבור חודש דצמבר 2014 מתביעה בתיק "עיריית מעלה אדומים" לא הושב לה, כפי שפורט בתיק המקביל (בתיק תא"מ 2352-01-16). המבקשת מציינת, כי בהחלטת בית המשפט למתן רשות להתגונן (נשוא הליך הבר"ע) חויבה בהוצאות בסך 5,000 ₪ בגין אי הגשת הסיכומים במועדם על ידי המשיב – כאשר אף עניין זה לא הובא לידיעתה. המבקשת מבקשת ללמוד גזירה שווה מהאמור בסעיף ב' 1 להסכם שכר הטרחה, כי כשם שהוסכם, כי הוצאות שנפסקו לטובתה יזקפו לטובת המשיבה, הרי שהוצאות שנפסקו בהליך הנ"ל לחובתה ייזקפו אף לחובת הם המשיבה.

6.בנוסף, טוענת המבקשת טענת קיזוז, שעה שבשל טענתה, כי המשיבה הודיעה לה על הפסקת הייצוג בתיק אביטל ביום 19.8.15 ולצורך עמידה במועדים שנקצבו לצורך הגשת מסמכים וכו', נאלצה לפנות לעורך דין אחר ולשכור את שירותיו.

7.בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים בבקשה למתן רשות להתגונן נחקרה המבקשת בפניי. בחקירתה אישרה המבקשת, כי נכון לזמנים הרלוונטיים להגשת הבר"ל קיבלה חשבוניות עבור כל הכספים שנתקבלו על ידי המשיבה בגין שכ"ט. אשר לשאלת הפסקת הייצוג עמדה היא על דעתה, כי עו"ד פודים הודיע על הפסקת הייצוג ומכל מקום, כך הבינה, ועל כן, פנתה לצילום התיקים ופעלה באופן מידי לשכור שירותיו של עורך דין אחר שישלים ההליכים המקדמיים וימשיך בטיפול המשפטי. לדבריה, הגם שעו"ד פודים לא הגיב לשאלה שהציבה לו במכתבה אשר להמשך הייצוג, הרי שהואיל ולא הוגש צו גילוי מסמכים, סברה מהתנהלות מחדלית זו, כי התניית המשך הטיפול בתשלום שכ"ט שנוי במחלוקת הינה ממשית ועל כן, הניחה, כי אין הוא מתכוון להמשיך את ייצוגה. לטענתה, סך של 5,000 ₪ שהועבר למשיבה מתיק "עיריית מעלה אדומים" נזקף לחובת שכ"ט המשיבה בתיק "ואזנה" שלא כדין. עם זאת, לא הכחישה את התייחסותה לסכום זה ככזה המכסה את תשלומים מס' 24 ו-25 בגין חובה בתיק "ואזנה". בנוסף, עמדה היא על טענת הקיזוז בגין שכ"ט שנאלצה לשלם לעו"ד אסף אלקוני בסך 12,126 ₪. המבקשת הודתה, כי לא נערך הסכם שכ"ט מסודר עם עו"ד אלקוני. המבקשת מסרה אף, כי קיימת תכתובת דוא"ל בינה לבין אסף אלקוני, ואולם לא צירפה זאת לבקשתה.