תא"ק 7038-08-14 בנק לאומי לישראל בעמ נ' טרודי ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקשים ביום 23/10/14 בהעדר הגנה.

התביעה הינה לגביית יתרת חוב למשיב בחשבון המבקשים בסך 132,263 ₪.

ביום 8/9/14 ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד.

כתב התביעה נמסר במסירה אישית ביום 2/9/14 ל"נדא" אימו של המבקש וחמותה של המבקשת.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 3/11/14. המשיב הגיש תגובה, והמבקשים הגישו תשובה לתגובה. אני מתנצלת על האיחור במתן ההחלטה.

המבקשים אישרו את קבלת כתב התביעה, וטענו כי שלחו לבית המשפט ביום 1/10/14 בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, מאחר והם פנו למומחה, ועריכת חוות דעתו תארך זמן, לא קיבלו בה החלטה, שיגרו אותה שוב ביום 28/10/14 ורק ביום 30/10/14 נודע להם מהמזכירות כי התיק סגור וכי ניתן פסק דין. מאחר ולא נמצאה בתיק כל בקשה כזו, נדרשו המבקשים להציגה, והציגו אישור שיגור בפקסימיליה מיום 1/10/14 (למזכירות רשמים) ואת הבקשה עצמה, נושאת הטבעת מכשיר הפקס של מרכז ההקלדה מיום 30/10/14.

לגוף ההגנה טענו המבקשים כי פנו למומחה, שיבדוק את החוב בחשבונם, ונמצא כי "ניתן להוריד אותו כמעט למחצית סכום התביעה" (סעיף 15 לבקשה מיום 3/11/14).

המשיב הגיב לבקשה וטען כי אין לקבל את טענת המבקשים, כי גם אם אכן הגישו את הבקשה להארכת מועד ביום 1/10/14, דבר שלא הוכח, לא היו רשאים להמתין להחלטה במשך חודש ימים, והיה עליהם לברר את ההחלטה תוך זמן סביר, אחרת ימצאו כמי שזלזלו בהליך.

לגוף העניין טוען המשיב כי הגנת המבקשים מתוארת בכלליות, ללא כל ראיה על קיום חוות דעת מומחה ואין לבטל את פסק הדין, אם אין בפי המבקשים הגנה לגוף התביעה, שהיא הנימוק בעל המשקל הגבוה יותר בביטול פסק דין משיקול דעת בית המשפט.