תא"ק 7016-08-14 בנק לאומי לישראל בעמ נ' קונקריט חברה לבניה ושיפוצים בע"מ ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 7/8/14 הגיש התובע כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 159,199 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") להחזרתה ערב הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") במסגרת כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום עליו חתם במועד פתיחת החשבון, 16/12/10. לכתב התביעה צורפו עמוד ראשון ואחרון של חוברת תנאים כלליים, כתב ערבות והודעה לערב.

2.הצדדים ניהלו משא ומתן במטרה להגיע להסדר ולכן בקשת הרשות להתגונן הוגשה רק ביום 13/1/15.

3.הנתבע טוען כי החשבון מתנהל ללא כל דופי עד אשר הפרו נציגי התובע הבטחות מפורשות שניתנו לו תוך הפרת החובות המוטלות עליהם על פי דין. נטען כי בשל מצגי השווא של נציגי התובע החשבון נקלע לבעיה תזרימית, המחאות חוללו ונמנע מהנתבע לקבל משכנתא שאושרה לו עקרונית , אך בוטלה לאחר החזר ההמחאות. הנתבע טוען כי במקביל לבקשה זו הוא מתעתד להגיש תביעה נפרדת בגין הנזקים שנגרמו לו על ידי התובע המוערכים על ידו בסך של 285 אלף ₪. לא הוצגה לתיק כל ראיה כי תביעה שכזו הוגשה עד עצם היום הזה.

4.הנתבע מציין כי הוא קבלן בניין ושיפוצים רשום אשר ניהל וביצע בתקופה הרלבנטית מספר עבודות קבלנות, לרבות עבודה כקבלן משנה של חברת יפה נוף ועבודה כקבלן חיצוני של עמידר. הנתבע טוען כי בשני הפרויקטים הנ"ל התעכבו תקבולים בסכום של כחצי מיליון ₪ כאשר לפחות מחצית מהסכום כבר אושר על ידי החברות הנ"ל אך תשלומו התעכב מטעמים בירוקרטיים. הנתבע טוען כי פנה לנציגי התובע איתם היו לו יחסי אמון מלאים וביקש כי יעמידו לו מסגרת אשראי זמנית עד לקבל אותם סכומים , כאשר במקביל יעמיד דירה הרשומה על שם בנו ריצ'ארד למכירה ויעביר את תמורת המכירה לבנק. הנתבע טוען כי הפקיד משה אמר לו כי קיבל אישור מהממונים עליו לפיו אם הנתבע יביא זכרון דברים למכירת הדירה תועמד לו הלוואה על סך של 100 אלף ₪. הנתבע מצהיר כי הביא לבנק הסכם מכר מיום 9/2/14 וכן הציג המחאה על סך 142,500 ₪ שהתקבלה כמקדמה בהתאם להסכם. הנתבע מצהיר כי המחאה זו הופקדה בחשבונו הפרטי אצל התובע וממנו ביצע העברה בסך של 132 אלף ₪ לחשבון העסקי נשוא התביעה בתיק זה. הנתבע מצהיר כי את יתרת תמורת המכירה של הדירה בסך של כ – 100 אלף ₪ היה אמור לקבל בהתאם להסכם עד 31/10/14.

5.הנתבע טוען כי לאחר שביצע את חלקו , פנה למשה וביקש לקבל הלוואה. הנתבע טוען כי משה הבטיח לו לעשות כן באופן מיידי. הנתבע מציין כי פעל להגדיל את סכום המשכנתא אותה קיבל עבור דירה שרכש ברח' אלנבי 157 ושאותה שיפץ שיפוץ יסודי , כולל תוספת בנייה במימון עצמי. הנתבע טוען כי ההלוואה מובטחת יחד עם הגדלת המשכנתא על דירתו אמורות היו לאפשר לו להתנהל ללא הפרעות במשך תקופה ארוכה עד לקבלת הסכומים המגיעים לו מיפה נוף ומעמידר. הנתבע טוען כי הסתמך על ההבטחה לקבלת הלוואה ומסר המחאות לספקים ולעובדים מתוך הנחה כי יקבל את ההלוואה המובטחת.

6.הנתבע טוען כי בהסתמך על אותה הסכמה באותה תקופה כובדו המחאות בחשבון העסקי באופן שיתרת החובה הגיעה לכדי 143,585 ₪, למרות שמסגרת האשראי היתה 76,000 ₪. לתמיכה בטענה זו מצרף הנתבע דפי חשבון לחודשים פברואר ומרץ 2014.

7.הנתבע טוען כי לקראת סוף חודש 2/14 אמר לו משה כל יום שמחר יוזרמו כספי ההלוואה וחוזר חלילה עד אשר בתחילת חודש 3/14 וללא כל התראה מוקדמת, אמר לו משה כי ההנהלה חזרה בה מההסכמות בקשר להלוואה. הנתבע טוען כי משה אמר לו כי אם לא יזרים כסף מיידית לחשבון, כל ההמחאות שיחרגו ממסגרת האשראי, לא יכובדו. הנתבע טוען כי מחה על ההתנהלות התמוהה וחסרת תום הלב והפציר במשה לעמוד בהסכמה תוך שהוא מפרט את הנזקים שנגרמו לו אם יוחזרו המחאות , אך כל דבריו נפלו על קיר אטום. הנתבע טוען כי כבר ביום 2/3/14 חוללו המחאות בחשבון תוך תקופה קצרה ותוך ימים ספורים החשבון הוגבל. הנתבע טוען כי חילול ההמחאות הגיע לידיעת ספקים, עובדים וקבלני משנה אשר שינו את התנהלותם כלפיו. הספקים סירבו לתת לו סחורה באשראי. עובדים וקבלני משנה סירבו לעבוד איתו והוא נאלץ לפרוט המחאות בגין עבודות שכבר ביצע בשוק האפור תוך תשלום עמלות וריביות גבוהות מאוד.

8.הנתבע טוען כי המחאה דחויה וסחירה על סך 50 אלף ₪ שמועד פרעונה 20/3/14, בוטלה על ידי המושך בעקבות התפשטות השמועה בדבר הגבלת החשבון. הנתבע טוען כי פנה פעמים רבות לבנק כדי שיממש את ההמחאה בהוצאה לפועל או ימסור לו אותה לשם גבייתה אולם לא נעשה דבר.