תא"ק 6985-09-16 בנק הפועלים מעלות תרשיחא 12732 נ' אבו איוב ואח'

1.לפניי בקשת רשות להתגונן שהגיש הנתבע 3 (להלן: "המבקש") במסגרת תביעה כספית שהגיש הבנק ( להלן:" המשיב") על סך 347,163 ₪ בגין יתרת חובה בחשבון הבנק של הנתבע 1 המורכבת מיתרת חוב בחשבון העו"ש ומיתרת חוב בשני חשבונות הלוואות שנטל

הנתבע 1 .

2.המבקש והנתבע 2 חתמו על כתב ערבות לחובותיו של הנתבע 1 כלפי התובע בגין הלוואה שנטל הנתבע 1 מאת התובע על סך 180,000 ₪ ביום 9/11/15 .

3.לכתב התביעה צורפו ההסכמים הרלוונטיים לרבות הבקשה לפתיחת חשבון הבנק והתנאים הכללים לניהול החשבון; כתב ההלוואה הנוגע להלוואה הראשונה מיום 27/5/15, כתב ההלוואה הנוגע להלוואה השניה מיום 9/11/15 (נשוא הטענות כנגד המבקש – הערב) ;דף חשבון הבנק ממנו ניתן לעמוד על יתרת החובה בחשבון הנתבע 1 ומכתבי הדרישה אשר נשלחו לנתבעים.

4.במסגרת בקשת הרשות להתגונן העלה המבקש טענה לפיה, התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר וזאת, כנטען, מאחר שלא צורפו לה המסמכים הדרושים כמו גם טענה על פיה המבקש או אשתו אינם חתומים על חלקם של המסמכים.

5.         תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת, בין היתר,

כי ניתן להגיש, בסדר דין מקוצר, תביעות על סכום קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.

הלכה היא, כי הראיה שבכתב, הנדרשת על פי תקנה 202(1)(א) לתקנות איננה חייבת להוות

ראיה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראיה בלבד. 

6.         דרישת התקנות להגשת ראיות בכתב, אין פירושה שיש צורך שראיות אלה יתמכו בכל רכיבי

התביעה ובפסיקה נרחבת נקבע כי מדובר בדרישה מינימאלית.