שוורץ נ' כהן ואח'

בפניי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית חוזית על סך של 134,053 ₪ שהוגשה כנגד הנתבעים (להלן: "המבקשים") בהליך של סדר דין מקוצר. הבקשה להתגונן הינה כנגד מלוא סכום התביעה.

רקע עובדתי רלוונטי

התובעת ובעלה לשעבר, מר אדי שוורץ (להלן: "אדי שוורץ"), מכרו למבקשים את מלוא זכויותיהם בבית מגורים המצוי במקרקעין הידועים כחלקה 1 בגוש 15421 ו- 15422 בישוב מסד שבגליל התחתון (להלן: "הנכס"). למען הסדר הטוב יקראו התובעת ואדי שוורץ יחד (להלן: "המוכרים").

הצדדים חתמו על הסכם מכר ביום 14.6.16 לפיו התחייבו המבקשים לשלם למוכרים עבור הנכס סך של 1,300,000 ₪ במועדים ובתנאים שנקבעו בהסכם. כן נקבע בהסכם, כי התמורה תשולם למוכרים בחלקים שווים ביניהם עת כל יחיד מיחידי המוכרים יקבל לידיו מחצית מן התמורה המוסכמת בהמחאות נפרדות.

על הנכס רבצה משכנתא בגין הלוואה שלוו המוכרים לטובת בנק הפועלים (להלן: "הבנק"). בהתאם למכתב "יתרה לשחרור שעבוד" מיום 31.5.16, אשר צורף כנספח להסכם המכר, גובה המשכנתא על הנכס היה בשיעור של 435,883 ₪. במסגרת הסכם המכר (סעיף 3(ב) להסכם), הסכימו הצדדים כי אחד מתשלומי התמורה (התשלום השני) ישולם על ידי המבקשים ישירות לבנק לצורך סילוק ההלוואה המובטחת במשכנתא וזאת בהתאם למכתב כוונות עדכני מטעם הבנק שיוצג לבא כוח המבקשים. אין חולק, כי למבקשים נמסר "מכתב כוונות" מבנק הפועלים, מיום 1.9.16, לפיו השעבוד על הנכס יוסר בכפוף לתשלום סך של 574,000 ₪, אשר יבוצע לטובת מוכר בשם "שי מלכה".

המבקשים שילמו את הסכום הנדרש לסילוק המשכנתא והשעבוד הוסר מהנכס.

תמצית טענות הצדדים

לטענת התובעת, גובה החוב לבנק למשכנתאות עמד על סך של 435,883 ₪ אך המבקשים "בחרו", מטעמים השמורים עמם, לשלם לבנק סך של 574,000 ₪, תחת הסך של 435,883 ₪ אשר די היה בו כדי לסלק את מלוא חובם של המוכרים לבנק.

נטען, כי התובעת קיבלה מהמבקשים סך של 580,946 ₪ בלבד, במקום סך של 650,000 ₪ לו היא זכאית לפי הסכם המכר ובכך לשיטתה, הפרו הנתבעים הפרה יסודית את הסכם המכר ועליהם להעביר לתובעת סך נוסף של 69,053 ₪ שיהיה בו כדי להשלים את התמורה המוסכמת.

כמו כן נטען, כי על המבקשים לשלם לתובעת מחצית מסך של 130,000 ₪ המהווה את גובה הפיצוי המוסכם שיש לשלמו בגין הפרת החוזה הנטענת, קרי סך של 65,000 ₪.