תא"ק 67771-10-13 שינברגר ואח' נ' מלכה

1. המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק דין, שניתן כנגדה בהיעדר הגנה מצידה בתיק זה.

2. לטענת המבקשת, על המסמכים שנתקבלו אצלה בקשר לתביעה זו לא היתה חותמת נתקבל והתובע הודיע לה שהגשת התביעה נעשתה רק לשם הפחדה. כמו כן, ידידה מאיר, המקורב לתובעים, אשר מוכן לטענתה להעיד לטובתה, אמר לה כי העניין יוסדר ביניהם והתביעה תסגר. עוד טוענת היא, כי אין לה כל יכולת כלכלית לממן שירותי עורך דין ולא היה בידה די זמן לקבל סיוע מהלשכה לסיוע משפטי. לפיכך, עותרת היא כי תינתן לה האפשרות להתגונן בטענה כי נוצלה לרעה וכי שכר טרחת התובעים היה אמור להשתלם מחלקו של הגרוש במכירת הדירה.

3. בתגובה הגישו המשיבים תצהיר מטעמם על ידי אותו מקורב לצדדים, מר מאיר ארביב, אשר מסר בתצהיר כי כל טענותיה של המבקשת שקריות וכי בפגישה שנערכה בין הצדדים, לאחר שקיבלה פסק דין בתיק שניהלה אל מול הגרוש שלה, הציעה היא לשלם למשיבים בגין שכ"ט סך נמוך והצדדים לא הגיעו להבנה.

4. לדיון שהתקיים בפניי הופיעה המבקשת מיוצגת באמצעות עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אשר טען כי הבקשה הוגשה בהיותה בלתי מיוצגת ולפיכך הוגשה שלא כנדרש. ב"כ המבקשת חזר על טענת המבקשת לפיה אי הגשת כתב הגנה נבע מטעות שבתום לב ולא מתוך זלזול וכי למבקשת סיכויי הגנה כנגד התביעה לאור טענתה להטעייתה ושידול לחתימה על ההסכם עם המשיבים וכן באשר לאופן ההליכים שנדרשו לטיפול על ידם, ועם זאת, המבקשת אינה מתנגדת כי יפסק לזכות המשיבים שכר שהוא ראוי בגין העבודה שנעשתה על ידם אך לא בגובה סכום התביעה.

5. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ולאחר שאלו הודיעו לתיק כי לא הגיעו להסכמה ביניהם גם לאחר הדיון, מצאתי להכריע בבקשה על סמך טענות אלו שבפניי, ולקבוע כי יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקשת בהיעדר הגנה, וזאת לפי שיקול דעתו של בית המשפט. אך ברור הוא, ואין כל מחלוקת בין הצדדים, כי התביעה הומצאה למבקשת כדין, ומכאן שאין עילה להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. אולם, קיימת עילה לביטול לפי שקול דעת בית המשפט בהתבסס על שני מבחנים שנקבעו בפסיקה. האחד, מתייחס לסיבת המחדל לאי הגשת הגנה במועד. השני, מתייחס לשאלת סיכויי הצלחת המבקשת באם יבוטל פסק הדין ותינתן לה האפשרות להתגונן כראוי.

באשר למבחן הראשון, מצאתי לקבל את הסברה של המבקשת ביחס למחדלה לאי הגשת הגנתה במועד ולקבוע כי אף אם לא היה צידוק מספיק להתבסס על טענות אחרים ועל ניהול מו"מ בין הצדדים כדי להמנע מהגשת כתב ההגנה במועד, עדיין אין בכך כדי להעיד על זלזול מופגן מצידה בהליכים המשפטיים, במיוחד נוכח התרשמותי כי אין המדובר באשה הבקיאה דיה בהליכים המשפטיים ובתוצאות מחדלה זה. אף בהתאם להלכה הפסוקה, רשאי בית המשפט לרפא את הנזק שנגרם, ככל שנגרם כזה מאי הגשת כתב ההגנה במועד, באמצעות הטלת הוצאות מתאימות.

לעומת זאת, המבחן השני הינו המבחן המשמעותי מבין השניים, ולפיו נראה כי למבקשת קיימים סיכויי הצלחה כנגד תביעת המשיבים באופן שככל שאלו יועלו בכתב הגנתה אזי יש ופסק הדין לא ישאר על כנו על מלוא סכום התביעה אלא שזה יכול ויקבע בהתאם לשכר הטרחה הראוי בגין העבודה שנעשתה לטובת המבקשת על ידי המשיבים עד למועד הפסקת הייצוג על ידם. אמנם, אף לגישת המבקשת יש למשיבים זכות לקבל ממנה תשלום בגין שכר טרחתם, אולם הצדדים חלוקים באשר לגובהו של שכר הטרחה. אפשרות זו מקנה למבקשת סיכויי הגנה אשר מחייבים כי בית המשפט יתן לה את יומה בהתאם לזכות הגישה לערכאות שהינה נגזרת של זכות חוקתית בכדי שניתן יהיה לברר את הסוגיות שבמחלוקת כדין.

6. לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על ביטולו של פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בגין הדיון שהתקיים בהליך זה ובסך של 1500 ₪ אשר ישולמו על ידי המבקשת לידי המשיבים בתוך 20 ימים מיום המצאת החלטתי לידיה.

7. ככל שהמבקשת לא תשלם את ההוצאות במועד, תדחה בקשתה ופסק הדין יעמוד על כנו תוך שניתן יהיה להגישו לביצוע כדין. עם ביצוע התשלום לידי המשיבים, ימסרו הם הודעה לתיק בתוך 7 ימים ואזי תהא המבקשת רשאית להגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 20 ימים מיום ביצוע התשלום.