תא"ק 6572-02-15

לפני בקשה להורות על דחיית התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, על הסף.

בכתב התביעה נטען כי המשיבים (התובעים) הינם אנשי עסקים אשר כרתו עם המבקשת הסכם שיתוף פעולה, לפיו באם המשיבים יקשרו בין המבקשת ויזם נדל"ן הם יהיו זכאים ל- 60% מכל תקבול שיתקבל אצל המבקשת.

ההסכם נשוא התביעה והבקשה צורף כנספח ב' לכתב התביעה.

אין חולק כי המשיבים הגישו תביעה במסגרת ת.א. 18945-06-11 לבית השלום שברחובות (להלן: "התביעה הראשונה"). התביעה הראשונה התבררה לפני כב' השופטת טויסטר ובהמלכה הגיעו הצדדים לידי הסדר פשרה אשר קיבל תוקף של פס"ד.

להלן הסדר הפשרה:

"לסילוק מלא וסופי של כל תביעות התובעים (המשיבים - התוספת שלי א.ב.) וכפי שבאות לידי ביטוי בכתבי בית דין ובעניין העסקה נשוא תביעה זו, תשלם הנתבעת (המבקשת – התוספת שלי א.ב.) לתובעים סך של ....)"

משכך, טוענת המבקשת כי מוח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 יש לדחות התביעה הנוכחית על הסף מחמת מעשה בית דין.

המשיבים מתנגדים לבקשה הגם שאינם כופרים במסכת העובדתית המתוארת לעיל. לשיטת המבקשים התביעה הנוכחית הוגשה לאחר שהתגלה להם כי המבקשת הסתירה מהם פרטים עובדתיים שאילו היו יודעים אותם עת הוגשה התביעה הראשונה לא היו מגיעים להסדר הפשרה האמור לעיל.

התביעה הראשונה מתבססת על אותה מערכת עובדתית והמבחן הינו זהות העילה ולא זהות הסעד. ובענייננו, התביעה הנוכחית מתבססת על אותה עילת תביעה, דהיינו, ההסכם שנכרת בין הצדדים והפרתו הנטענת. הכלל חל גם אם בתביעה החדשה נכללו רכיבים שלא פורטו בתביעה הראשונה.