תא"ק 65460-11-15 עיריית הוד השרון נ' אסביט בע"מ

1.התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, בגין חובות ארנונה, אגרת שמירה וחיובי מים וביוב לשנים 2010- 2012, שלטענת המשיבה נמנעת המבקשת מלשלם.

ביום 20/9/16 התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו מיקדו הצדדים את טענותיהם.

במסגרת הדיון נרשמה הסכמת הצדדים לקיים בינם פגישה וזאת כדי להבהיר למבקשת מהות החוב לשנים, אופן חישובו ואופן ייחוס תשלומים ששילמה המבקשת לאורך השנים לכל אחד מרכיבי החוב ולכל אחת משנות החוב. כן ניתנה אפשרות בידי המבקשת להשוות בין קבלות שהמציאה המשיבה לקבלות המצויות בידי המבקשת ולבדוק אם קיים פער בינן.

לאחר הפגישה ניתנה אפשרות בידי הצדדים למסור תגובותיהם לתיק בית המשפט.

2.בסיום הדיון נרשמה הסכמת ב"כ הצדדים כי ההחלטה בבר"ל תינתן על בסיס החומר שבתיק (עמ' 5, ש' 6 לפרוטוקול מיום 20/9/16).

בהעדר הסכמה בין הצדדים, יש איפוא ליתן החלטה בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה.

3.עיון בטענות המבקשת מעלה כי בקשת הרשות להתגונן אינה מבוססת על טענה ממשית בדבר מהות החוב ו/או זכות המשיבה להטילו על המבקשת את החוב ו/או זכות המשיבה לגבות אותו. טענות המבקשת הן במישור הפרוצדורלי במהותו כדוגמת הבאת אופן קריאת הדוח שצורף; אופן קריאת זקיפת התשלומים ששולמו ושיוכם לכל אחת משנות החוב. עוד עולה טענה של הליכי ערר בהם נקטה המבקשת לגבי סיווג המקרקעין לצורך חיוב הארנונה, אלא שאלו ממילא אינם בגדר טענת הגנה ככל שלא מוצו הליכי השגה וערר.

4.מהדיון שהתקיים בפני עולה שהמבקשת מחזיקה במקרקעין המחוייבים במועדים הרלוונטיים, וכל עוד לא שונה סיווגם, בחיוב חודשי של כ- 18,000 ₪ (עמ' 3, ש' 9). זאת שעה שהמבקשת משלמת 10,000 ₪ בלבד לחודש (עמ' 2, ש' 1; עמ' 2, ש' 31). באופן זה בכל חודש יוצרת המבקשת יתרת חוב אצל המשיבה שהולכת ותופחת.

עוד עלה מהדיון שלמבקשת אין יכולת כלכלית לשאת בעלויות החודשיות הכרוכות בהחזקת המקרקעין בתחום השיפוט של המשיבה. יושם לב לדבריו הכנים שנאמרו מדם ליבו של מר סבן, בעלים של המבקשת, לפיהם אין קורלציה בין מה שמבקשים כארנונה ודמי שכירות למול רווחיו. וכי אין לו כסף לשלם (עמ' 3, ש' 32). מר סבן אף טען להשלכות שיכולות להיות להצטברות החוב עד לכדי הצורך לסגור את עסקו, שהוא מקור פרנסה עבורו ועבור עובדיו (עמ' 3, ש' 3; עמ' 3, ש' 31).

באשר לטענה הנוגעת לחוסר בהירות באופן ייחוס התשלומים למי מהחובות שנצברו, הסביר מנהל מחלקת הגבייה אצל המשיבה, מר יצחקי, כי על-פי כל סכום שמשולם מיוחס קודם כל לחובות העבר (עמ' 4, ש' 10) וזאת אלא אם הגיע מר סבן בתחילת כל שנת מס לצורך פריסת תשלומים וקבע לאיזה חוב לייחס את התשלום (עמ' 3, ש' 16).

מכל האמור יוצא כי למבקשת אין יכולת כלכלית לשאת בחיובים הנדרשים וכי מאחר שהיא משלמת סכום חלקי בלבד מתוך הסכום החודשי המתחייב היא צוברת חוב למשיבה שהולך ותופח.

5.מטרתו של ההליך בסדר דין מקוצר הוא למנוע דיון בתובענה מקום בו אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518). אכן גם מי שבפיו טענה דחוקה והסיכוי שיצלח בהגנתו קטן – מורה ההלכה כי יש ליתן לו רשות להתגונן, אלא שיש להציג טענה שאינה טענה בעלמא ושיהיה בה משום ראשית ראייה לטענתו.