פס"ד בדרישת עירייה לתשלום חובות ארנונה של אישה אשר הלכה לעולמה

פתח דבר

המשיבה-התובעת (להלן – העירייה) הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד המבקשת-הנתבעת (להלן – רינה). נטען על ידי העירייה בכתב התביעה, כי המנוחה חנה נגר ז"ל (להלן - המנוחה) החזיקה בנכס מקרקעין בתחומי העיר פתח תקווה (להלן – הנכס) בשנים 2008-2011. בגין כך החזקתה בנכס היה על המנוחה לשלם תשלומי ארנונה. נכון ליום 20.10.14 עמדה יתרת החובה בגין תשלומי הארנונה על סך 20,037 ₪. למרות פניותיה של העירייה, לא נפרע החוב. המבקשת היא ביתה ויורשתה של המנוחה. עתה מונחת בפני בקשתה של המבקשת לקבלת רשות להתגונן בפני התביעה.

טענות המבקשת

בתצהיר, התומך בבקשתה לקבלת רשות להגן, טוענת רינה, כי המנוחה נפטרה בחודש אוקטובר 2007, וכי בטרם נפטרה הסדירה את תשלום הארנונה בגין כל שנת 2007.

בצוואתה ציוותה המנוחה את הנכס לרינה. מיד עם מותה החלו הליכים משפטיים בנוגע לירושת עזבונה של המנוחה, כאשר אחיה ואחותה של רינה, ה"ה רוני תובל וגילה נגר, התנגדו לקיום צוואתה של המנוחה. הליכים נמשכו לאורך ארבע שנים, כאשר בכל אותה תקופה המשיכו האח והאחות להחזיק בנכס, והמבקשת היתה מנועה מלעשות בו שימוש כלשהו. ממילא לא היתה המבקשת המחזיקה בנכס בשנים 2008-2011, ואין היא חייבת בתשלום ארנונה בגין שנים אלו.

צוואתה של המנוחה קוימה בסופו של דבר על ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון רק ביום 31.7.11, ורק אז הפכה המבקשת לבעלים של הנכס. רק מאז ואילך חייבת המבקשת בתשלומי ארנונה בגין הנכס. תשלומי הארנונה הנוגעים לאותה תקופה, שמיום קיום צוואת המנוחה ואילך, שולמו על ידי המבקשת במלואם.

התביעה הוגשה רק ביום 29.1.15. ממילא התביעה התיישנה בכל הנוגע לתקופה שעד ליום 29.1.08.

טענות המשיבה

התביעה לא הוגשה נגד רינה אלא נגד עזבון המנוחה באמצעותה של רינה כיורשת יחידה של העזבון.

בהתאם להוראות החוק עובר עזבונו של אדם ליורשו במותו של המוריש. ממילא הפכה רינה לבעלת הזכויות בנכס מיד עם מותה של המנוחה. ממילא הוגש כתב התביעה, כשהוא מופנה נגד רינה, כדין, וזאת מכח היותה יורשתה הבלעדית של המנוחה.

דיון והכרעה