תא"ק 6294-07-14 עירית ירושלים נ' רויאל טורסקאדבב"מ

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

1. המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום חוב ארנונה בגין הנכס ברח' אבן בטוטה בירושלים לתקופה שמיום 1.1.12 ועד 31.12.13.

2. ביום 23.11.14 ניתן כנגד המבקשת פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה ותצהירו של המוסר, לפיו ביום 14.7.14 נמסר כתב התביעה לידי מר חדר טוויל, שהינו הבעלים של המבקשת, בראס אל עמוד בירושלים, וכי זה סרב לחתום על אישור המסירה.

3. ביום 21.9.15 הגישה המבקשת בקשה לביטולו של פסק הדין. בתצהירו של מנהל המבקשת, התומך בבקשה, נטען כי בגין סכום חוב הארנונה נשוא פסק הדין, הגישה המבקשת השגה בפני מנהל הארנונה ביום 27.6.13. במסגרת ההשגה נטען, כי עירית ירושלים הטילה על המבקשת חיוב מס כפל, שכן על-פי התשריט שהוכן על ידי מודד מטעם עירית ירושלים, השטח הכולל של הנכס עומד על 73.83 מ"ר, כאשר השטח משמש ברובו למגורים. בפועל חייבה העיריה את המבקשת בכפל הן בגין שטח המשמש למגורים של 45 מ"ר והן בגין שטח של 74 מ"ר על-פי תעריף למסחר. מכאן שהשומה שגויה.

4. המבקשת טוענת כי העיריה טעתה משדחתה את ההשגה, כאשר קבעה כי לא היה שיתוף פעולה, ומשכך, פסק הדין שניתן הינו שגוי. לטענת המבקשת, הותרת פסק הדין על כנו משמעה חיוב לא חוקי במס הארנונה, וכי המשיבה הגישה את התביעה בחוסר תום לב, כאשר ידעה כי מתנהל הליך מינהלי בדמות השגה.

5. כן טוענת המבקשת כי נודע לה על קיומו של פסק הדין רק ביום 9.8.15 לאחר שהוטל עיקול על מטלטליה.

6. המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי הבקשה הוגשה באיחור, שכן האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה למבקשת ביום 12.2.15, בעוד הבקשה הוגשה ביום 21.9.15, והמבקשת לא ציינה טעם לאיחור בהגשת הבקשה.

7. כך גם לא ציינה המבקשת טעם מדוע לא הגישה בקשת רשות להתגונן במועד, כאשר כתב התביעה הומצא לה כדין ביום 14.7.14.