תא"ק 62841-11-14 בנק הפועלים בע"מ נ' בן יעקב

בפני בקשת רשות להתגונן אשר הוגשה מטעם המבקש.

לאחר שעיינתי ובחנתי את הבקשה וכן יתר תיק בית המשפט ובשים לב לכלל ההחלטות שניתנו בתיק בית המשפט ובהעדר כל התייחסות רלבנטית מטעם המבקש, הנני סבורה כי דין הבקשה להידחות, הכל כפי שיפורט להלן:

2.1 עיון בבקשת המבקש מלמד כי לטענתו הוא נטל הלוואה מבנק הפועלים וכי עקב שינוי במצבו הכלכלי ולרבות התעסוקתי, שכן מקור הפרנסה אשר בעניינו ניטלה ההלוואה נסגר על ידו, הוא לא עמד בהחזר התשלומים החודשי. המבקש מציין מספר פעמים בבקשתו כי הוא פנה למשיב בבקשה להגיע לפריסת החוב ואולם פנייתו לא נענתה. עוד נטען על ידו כי הוא יכול לשלם לבנק החזר חודשי העומד על סך של 1,000 ₪ תוך שהוא מציין כי אילו הבנק לא ייעתר לבקשה הוא יפעל לאיחוד תובענה זו עם יתר התיקים הקיימים כנגדו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

2.2 בחינת טענות המבקש מלמדות כי אין בהן כל צורך בביצוע בירור עובדתי, והעיקר, כי אין בהן כדי לשמש מגן מפני התובענה ולו בדוחק. המבקש אינו מכחיש את עצם החוב, אינו מכחיש את האופן בו עליו לפעול לכיסוי החוב ואולם טוען כי המשיב צריך לגלות רצון טוב ולהסכים לפריסת חוב ההלוואה לתשלומים של 1,000 ₪ כל תשלום. ויוזכר בהקשר זה כי סכום התביעה הינו מעל 180,000 ₪.

כך טוען המבקש ובלשונו: "החייב הראה וגילה נכונות לשלם את החוב לתובעת אך ב"כ התובעת בשל סיבות אישיות החליט להגיש תביעה להרוויח כספים נוספים..." (סעיף י לבקשה) ובהמשך, "החייב מבקש לקבל את ההתנגדות בשל הנימוקים המפורטים בגוף הבקשה וכן מבקש לקבוע דיון בתיק כדי להגיע להסדר כספי שהחייב יוכל לעמוד בו ולשלם..." (סעיף הסיכום בבקשה) ובמקום אחר: "במידה והתובעת לא תגלה הסכמה / רצון טוב והתחשבות החייב יאחד את התיק הנוכחי עם שאר התיקים המוגשים מיידית ללשכת ההוצאה לפועל" (בסעיף ד.ה. לבקשה).

ניתן לראות באופן מסויים בבקשה משום הצעה מצד המבקש להגיע להסדר תוך הצבת תמרור אזהרה למשיב לפיו אילו לא ייענה להצעה, יפנה המבקש לאיחוד התיק עם תיקים נוספים בלשכת ההוצאה לפועל. זו אינה טענת הגנה.

2.3 מלבד העובדה לפיה המבקש אינו חולק על החוב, אלא מציע הסדר לכיסוי החוב, הרי שאין בטענות נוספות שעולו על ידו כל מאום. הטענות נטענו ללא כל פירוט, באופן סתמי וכללי. ראו למשל טענתו כי הבטיחו לו שהוא יוכל לשלם את החוב בפריסת תשלומים של 1,300 ₪ לחודש. טענה זו הועלתה ללא כל פירוט ובאופן סתמי. מה גם שהמבקש מודה בבקשתו כי הוא אינו יכול לעמוד בביצוע תשלום של 1,300 ₪ לחודש. נוכח האמור הרי שטענות אלה הינן טענות סרק ואינן מהוות את המשוכה הנדרשת על מנת שיזכה המבקש במתן רשות להתגונן.

2.4 בנסיבות העניין, אין טעם או צורך לקיים דיון כאשר מדובר בטענת הגנה יחידה. מה גם שלאחר בחינה מדוקדקת של טענות המבקש בשלב זה בהליך המשפטי הנני סבורה כי אין בפיו טענה אשר אם תתברר לגופו של עניין במסגרת ההליך המשפטי כדי להעמיד לו הגנה ראויה (ראו למשל בעניין זה ת"ט (תל אביב) 49155-06-14 שפויים בע"מ נ' קרן בית שאן לתרבות (2.10.2014, פורסם בנבו); תא"ק (נצרת) 34763-11-13 מועצה אזורית גליל תחתון נ' המחסן הסיטונאי ואח' (22.1.2014, פורסם בנבו)). עוד ייאמר כי מקום בו המבקש מודה בעצם קיום החוב - כפי המקרה דנן, הרי אז, ניתן לראות בכך משום טעם מיוחד להורות על דחיית בקשת רשות להתגונן במעמד צד אחד (תא"ק (תל אביב) 881-03-14 בנק דיסקונט תל אביב סניף רמת אביב 11086 נ' גלמן ואח' (14.8.2014 (פורסם בנבו)).