תא"ק 62376-02-15 עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' רזון ואח'

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 08/02/16 בהעדר הגנה נגד הנתבע 4.

ביום 26/02/15 הגישה התובעת כתב תביעה נגד הנתבעים. ביום 11/11/15 התקיים דיון שלאחריו ניתנה לנתבע 4 דחייה של 30 ימים להגשת בקשת רשות להתגונן. משלא עשה כן, הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, וביום 08/02/16 ניתן נגדו פסק דין.

לטענת הנתבע פנה לקבלת יצוג בידי עורך דין ובשל הסכום הגבוה שנדרש פנה ללשכה לסיוע משפטי בכדי לקבל ייצוג. לטענתו רק לאחר הליך ארוך קיבל ייצוג וזאת בחודש אפריל 2016. משכך לטענתו הוגשה הבקשה במועד שהוגשה.

בית המשפט רשאי לשקול לבטל את פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).

לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/2/01ׂׂ), לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל; ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח(1) 830). כשעל המחדל ניתן על-פי רוב לכפר בדרך של פסיקת הוצאות לטובת הצד השני (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 343 וההפניות שם (מהדורה שמינית, 2005)).

הנתבע העלה טענת הגנה אפשרית לפיה, הוא בעל זכויות חוזיות בדירה כך שהוא זכאי להתגורר בה בהיותו 'דייר ממשיך'. ממילא לא בנקל יחסום בית המשפט דרכו של בעל דין מלהביא עניינו בפני בית המשפט. די בכך כדי להורות על ביטול פסק הדין.

תוצאה:

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 08/02/16 בהעדר הגנה, וסגירת כל תיק הוצל"פ שנפתח בגינו.

הנתבע יישא בהוצאות התובעת סך של 1,000₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ו, 04 יולי 2016, בהעדר הצדדים.