תא"ק 62360-12-16 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' נ.י.ר רגואן בע"מ ואח'

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת 1 כבעלת חשבון הבנק וכנגד הנתבע 2 כערב אשר חתם על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום, בהיותו בעל עניין בנתבעת 1.

הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף ולחילופין, בקשה למתן רשות להתגונן כנגד התביעה.

בדיון, וויתר ב"כ התובע על חקירת המצהיר, והצדדים סיכמו טענותיהם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ולאחר ששמעתי את סיכומי ב"כ הצדדים, עולה כי אין מקום לסילוק על הסף של התביעה.

הנתבעים טענו כי קיים מעשה בית דין במסגרת פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בפתח תקווה ביום 16/03/17, בהליך של בקשה לגריעת שיקים בהתאם לסעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 (עשא (פ"ת) 23180-10-16).

לטענת הנתבעים, קיים השתק עילה והשתק פלוגתא, אשר נובעים מהקביעות האמורות בפסק הדין, ועל כן, לא עמדה לתובע הזכות לשנות את המדיניות כלפי הנתבעים, ולהעמיד את האשראי לפירעון מידי.

אכן, בפסק הדין של בית המשפט השלום בפתח תקווה, נקבעו קביעות לגבי התנהלות הבנק, אשר יש בהן כדי לשמש השתק פלוגתא, אולם לא נקבעה בפסק הדין כל קביעה שלא קיים חוב בחשבון או כל קביעה לגבי עצם קיומו של החוב, ולמעשה מעיון בבקשת הרשות להגן עולה כי אין מחלוקת לגבי עצם קיום החוב.

אין דינו של הליך לפי סעיף 10 א' לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981, כדינה של תביעה כספית לסילוק יתרת חוב בהתאם לתנאי פתיחת החשבון וכתב הערבות שנחתם על ידי הנתבע 2.

לא הועלתה על ידי הנתבעים כל טענה ממשית כנגד עצם קיום החוב, או עצם העמדת האשראי או חתימת כתב הערבות.