תא"ק 62256-05-16 עובדיה ואח' נ' פלס טור

לפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת"), לסילוק התביעה על הסף מכוח תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולחילופין, להורות האמור מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], תשמ"ד-1984 או להורות על מחיקת הכותרת והעברת התביעה לפסים רגילים.

לטענת המבקשת, היא לא הפרה את הסכם המכר ולא ביצעה הפרה יסודית של ההסכם בכך שהקדימה "באופן חד צדדי" את מועד קבלת החזקה בדירה מהמועד האחרון שנקבע בהסכם לביצוע תחנת התשלום השלישית והאחרונה על ידה וכן , לא, הפרה את ההסכם בפעולתה לפנות בעצמה את תכולת הדירה לאחר קבלת החזקה.

לשיטת המבקשת אין בהסכם שעל בסיסו מוגשת התביעה, כל הוראה השוללת הקדמה של מועד קבלת החזקה או ביצוע תשלום מלוא התמורה, במועד מוקדם יותר מהתאריך האחרון שנקבע בהסכם. עוד טוענת המבקשת, כי בהסכם אין כל הגבלה ביחס לעשיית שימוש במיטלטלין על ידי הקונה מיום חתימת ההסכם.

לגרסת המבקשת, העובדה שהתובעים ( להלן: "המשיבים" ) אינם טוענים שהמבקשת לא שילמה את מלוא התמורה או לחילופין איחרה בתשלום כלשהו, אזי , אינם יכולים לטעון להפרת הסכם יסודית של הסכם המכר נשוא התביעה. בכל מקרה , גם אם הייתה הפרה של ההסכם, הרי שסעיף הפיצוי איננו רלוונטי, היות לפי האמור בסעיף הפיצויים המוסכם שהוגדר בחוזה, יתקיים רק כשבוצעה הפרה יסודית של ההסכם והוא בוטל.

לטענת המבקשת, המשיבים אינם טוענים שאיחרה בתשלום בהתאם לאמור בהסכם או שקיבלה את החזקה לפני ששילמה בפועל את התמורה, והמועד שנקבע כמועד מסירת החזקה לכל המאוחר יהיה ה- 15.10.15 והיא זו שתפנה את תחולת הדירה שתוותר בה. לטענתה, אין בהסכם כל מניעה להקדים את מועד ביצוע המסירה או הגבלת המבקשת מלפנות את הדירה.

לחילופין עותרת המבקשת למחיקת כותרת התביעה ועל העברתה לדיון בסדר דין רגיל היות ולא מדובר בתביעה לסכום קצוב מכוח חוזה בכתב בניגוד להוראת תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המשיבים בתגובתם עותרים לדחיית הבקשה בטענה, שעד למועד מסירת החזקה לא היתה זכאית המבקשת לקבל את הדירה ולא היו לה כל זכויות בדירה. המבקשת נכנסה לדירה לפני המועד שנקבע לקבלת החזקה ופינתה את הדירה כולל כלי מטבח , מכשירי חשמל, בגדים, ארונות , רהיטים, תמונות וכו'. מדובר במיטלטלין בעלי ערך סנטימנטלי שהמבקשת החליטה על דעת עצמה לזרוק.

לטענת המשיבים, מדובר בתביעה בגין הפרה יסודית של ההסכם אשר כשירה להתברר בסדר דין מקוצר בהתאם לתקנה 202 לפיה תביעות לסכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיה בכתב. המשיבים לא נתנו כל אישור להקדמת החזקה או להוצאת המיטלטלין, זהו רכושם ולכן יכלו לעשות בו כרצונם. לשיטת המשיבים אינם מחוייבים לבטל את ההסכם בעקבות הפרת ההסכם וזכותם לתבוע את הכספים שהוגדרו כפיצוי מוסכם.

המבקשת בתשובתה טוענת, כי מתגובת המשיבים עולה כי אין עילת תביעה ולכן יש להורות על סילוקה שכן המשיבים עותרים לתביעה בגין הפיצוי המוסכם ומוותרים על תביעת הנזק או תביעה בגין שווי המיטלטלין. לשיטתה אין משפטית דרך להגיש תביעה בגין סעיף הפיצוי שכן זה איננו חל במקרה זה ולכן יש לדחות את התביעה. לטענת המבקשת הפעלת סעיף הפיצוי לפי סעיפי ההסכם יחולו רק במקרה בו נעשתה הפרה יסודית של ההסכם והוא בוטל. כיוון והמבקשת לא הפרה את ההסכם , לא מתקיימים התנאים להפעלת הסעיף ולהגשת תביעה כנגד המבקשת.

דיון:

בית המשפט העליון קבע כי זכות הפניה לערכאות הנה זכות חוקתית מוגנת. עוד קבע בית המשפט העליון כי מדובר בזכות בעלת פן מהותי ולא רק פרוצדוראלי ולכן יש לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 8864/99 ליאת אלנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000, שם נאמר כי: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט. מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון".

בהתאם לפסיקה, הכלל הינו, שבקשה לסילוק על הסף תתקבל רק במקרים חריגים ומיוחדים:

"הסנקציה של מחיקה על הסף היא סנקציה מרחיקת לכת, אשר בית המשפט יעשה בה שימוש רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות" (ע"א 693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו מ(2), 668, 271).

עוד נקבע כי, בית המשפט יורה על מחיקת התובענה על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה. (ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' מא' (1), 577, ע"א 642/89 עיזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה מו' (1), 470, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', מה (4), 18).

בהתאם לפסיקה המפורטת לעיל, זכות הפניה לערכאות הנה זכות מהותית חוקתית בה ניתן יהיה לפגוע רק כאשר ברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד לו הוא עותר.

בשים לב למפורט לעיל ובשים לב למחלוקת הרחבה בין הצדדים באשר להיקפו של סעיף הפיצוי בהסכם וכן באשר לזכות המבקשת להיכנס לדירה ולתפוס את החזקה בה לפני המועד שנקבע בהסכם וכן באשר לזכותה להשליך את המיטלטלין שהיו בדירה , לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה שהמשיבים לא יוכלו לקבל את הסעד המבוקש ולכן בהתאם לפסיקה המפורטת לעיל, הבקשה נדחית.