במרום הפקות 2004 בע"מ נ' חכמון

לפניי בקשת למחיקת הכותרת.

המשיבה הגישה תובענה על סך 17,101 ₪, בגין אי תשלום התמורה עבור חבילה שרכשה ממנה, הכוללת מנוי לשירותי מידע, קורס וחבילת מוצרים הכוללת צילומים, איפור וסטיילינג לצילומים ופתיחת אתר אינטרנט.

תמצית טענות המבקשת, כי התביעה איננה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר מאחר שהוגשה בשיהוי רב ואף חלה התיישנות, מה שמקשה על המבקשת להתגונן, כי התמורה לא סופקה, כי המדובר בחוזה אחיד בעל תנאים מקפחים ומשכך דינו להתבטל. בנוסף נטען כי לא הוסבר כיצד חושב סכום התביעה אלא רק סך 6,614 ₪ מתוכו, כאשר היתרה בגין ריביות לא פורטה.

תמצית טענות המשיבה, כי התביעה הוגשה בהתאם לדין, ההסכם שעל-גבו חתמה המבקשת צורף, תנאי העסקה פורטו ואילו יתרת הסכום מורכבת מריביות שהצטברו.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי להורות על מחיקת הכותרת.

בהתאם להוראת תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 תובענה בסדר דין מקוצר ניתן להגיש על סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. לכאורה, התמלא בענייננו תנאי זה ודי היה בכך על מנת לבחון התאמתה של התביעה להידון בסדר דין מקוצר. גם הריבית הנתבעת פורטה דיה בשלב זה, לאחר שצורף אופן החישוב.

אולם לצד זאת, הסכומים הנתבעים כפי שפורט בכתב התביעה אינם תואמים את הסכומים שלגביהם קיימת ראיה בכתב. כך, בכתב התביעה נתבעו סכומים כדלקמן: דמי רישום בסך 600 ₪, לגבי סכום זה תואמת הראיה בכתב ומתמלא התנאי; מנוי שנתי בשווי 97 ₪ לחודש במכפלת 12 חודשים. עיון בהסכם שנכרת בין הצדדים מעלה כי שם התחייבה המבקשת לתשלום 397 ₪ לחודש במכפלת 12 חודשים; קורס בתגליות בסך 3,200 ₪ - לגבי רכיב זה לא קיימת ראיה בכתב; חבילת מוצרים בסך כולל של 1,650 ₪ - ללא ראיה בכתב.

לשוני בין ההסכם בכתב לבין הפירוט בכתב התביעה לא ניתן הסבר, ממילא לא כזה המניח את הדעת. על פניו נראה כי סך 97 ₪ לחודש נקבע באופן שרירותי. חישוב כולל מעלה כי סכום התביעה גבוה מהסכום עליו התחייבה המבקשת בהסכם, בסך 5,364 ₪. בשאר טענות המבקשת לא מצאתי רלבנטיות לבקשה למחיקת הכותרת.

על יסוד זה, לפיו לא צורפה לכתב התביעה ראיה בכתב התואמת את הסכום הנתבע, מצאתי מקום להיעתר לבקשה ולהורות על העברה לסדר דין מהיר, על-פי סכומה של התביעה. התצהיר התומך בהתנגדות ישמש כתב הגנה.