תא"ק 60795-03-15

לפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה על סך 14,469 ₪ שעילתה בהסכם שכר טרחה שנכרת בין המשיב, עורך דין במקצועו, ובין המבקשים – המבקש 1 (להלן: "קפלן") שהוא סוכן ביטוח ובין המבקשת 2 – קיבוץ בערבה. מתוך סכום זה, אין מחלוקת כי לאחר הגשת התביעה, קיבל המשיב תשלום בסך 4,469 ₪, כך שהמחלוקת כעת נותרה על יתרה לתשלום של 10,000 ₪.

המשיב ייצג בעבור המבקשים שני הליכים משפטיים – ת"א 14948/06 (להלן: "ההליך הראשון") ות"א 7333/09 (להלן: "ההליך השני"). אין מחלוקת בין הצדדים כי הוסכם ביניהם על תשלום סך 14,469 ₪ בגין הייצוג בהליך השני, ואין מחלוקת כי בגין ההליך הראשון – שולם שכר הטרחה במלואו. תביעת שכר הטרחה מתייחסת להליך השני בלבד.

בפתח הדברים יובהר, כי המצהיר מטעם המבקשת 2 שחרר עצמו מהתייצבות לדיון – בטענה (שהועלתה בדיון עצמו, ולא נתמכה בכל אסמכתא שהיא) כי הוא סובל מכאבי גב. מדובר בהתנהלות שאינה מתקבלת על הדעת, ושתובא בחשבון בעת פסיקת הוצאות ההליך. עם זאת, ומאחר שאין מחלוקת שעיקר ההתקשרות בין הצדדים נעשתה מול קפלן, לא ראיתי לדחות את בקשת הרשות להתגונן של המבקשת 2 על הסף.

לגופו של עניין, קפלן הציג גרסת הגנה מתפתחת ומשתכללת, אשר הוספו בה רבדים ותכנים אפילו במהלך עדותו לפניי. עדותו התאפיינה בחוסר מהימנות בולט, בניסיון להציג את העובדות באופן מבלבל, תוך ניצול העובדה כי בין הצדדים היו שני הסכמי ייצוג ולא אחד. עם זאת, כידוע, בשלב בקשת הרשות להתגונן – אין בית המשפט נדרש (לעניין הרשות להתגונן עצמה) לשאלות של מהימנות – ועליו לבחון רק אם קיימת הגנה אפשרית – ולו בדוחק – מפני התביעה.

טענתו הבסיסית של קפלן היא, כי שילם למשיב את הסך של 10,000 ₪ בשיק הנושא תאריך של 1.6.2011. אלא שטענה זו של קפלן אינה עולה בקנה אחד עם מסמכים ששלח משרדו של קפלן עצמו אל המשיב. המדובר בהודעת דוא"ל ששלחה גב' שלומית כהן ממשרדו של קפלן, ובו היא מפנה אל מכתבה של עו"ד ורוניקה ראובני, שבו מציינת עו"ד ראובני כי:

"כמו כן שילם מר קפלן הוצאות בסך 10,000 ₪ בתיק זה ומצ"ב צילום שיק וכן קבלה של עו"ד פרחי".

כלומר – לפי המכתב, שנשלח מבאת כוחו של קפלן, התשלום (ויש לציין כי "צילום השיק" הנזכר הוא אותו השיק עליו מבקש קפלן להסתמך לעניין זה) נעשה בגין הוצאות ההליך המקביל שנוהל, ולא על חשבון שכר טרחה. זאת ניתן ללמוד גם מהקבלה שצורפה לבקשת הרשות להתגונן, המלמדת כי השיק הנ"ל נזקף כפיקדון – קרי, לא לתשלום שכר הטרחה, אלא לצורך הוצאות.

בסעיף 7 לתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן מציין קפלן כי:

"ב-1.6.11 שילמתי לתובע סך של 10,000 ₪ בהמחאה, על חשבון שכר טרחתו במסגרת הטיפול בתביעה השנייה" (ההדגשה במקור – ע"י)

אלא שטענה שהעלתה ב"כ המבקשים במסגרת סיכומיה חותרת תחת טענה זו – לשיטתה, הסכום שולם אמנם כחלק מהתשלום בגין שכר הטרחה בהליך הראשון, אולם מששולם שכר הטרחה בהליך הראשון בידי חברת הביטוח – יש לזקוף אותו לזכות שכר הטרחה בהליך השני. מלבד העובדה שטענה זו אינה עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 7 לתצהיר קפלן, ומהווה "עדות" של ב"כ המבקשים, יש בה כדי להוות גרסה כבושה ומתפתחת שמשקלה מועט, ויש בה כדי לגרוע ממשקלה של גרסת ההגנה.

יש להוסיף עוד, כי מדובר בטענת "פרעתי", אשר הנטל בה מוטל על כתפי הטוען.