תא"ק 60632-03-14 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' טנא - פרוסט תעשיות מזון (2000) בע"מ ואח'

מונחות לפני, בקשות לביטול פסקי דין שניתנו בהעדר בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבעים ביום 10/9/14.

התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה כספית בסך 215,460 ₪ בסדר דין מקוצר, כנגד החברה, בעלת החשבון שהתנהל אצל התובע וכנגד נתבעים 2-4, שחתמו על כתבי ערבות להבטחת תשלום חובות החברה.

חרף 3 אורכות שניתנו לנתבעים להגיש בקשת רשות להתגונן, לא הוגשה בקשה במועד שנקבע , וכנגד הנתבעים ניתן פסק דין על יסוד כתב התביעה ביום 10/9/15. על פי אישורי המסירה בתיק בית המשפט, נמסר פסק הדין לידי נתבעים 1,2,4 ביום 28/9/14 ולנתבעת 3 ביום 16/9/14.

ביום 2/11/14 הוגשה בקשה לביטול פסק דין, נתמכת בתצהיר של נתבע 2 בלבד. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 8/1/15, הובהר לנתבע 2 שעל כל אחד מהנתבעים להגיש תצהיר לתמיכה בבקשה לביטול פסק דין. נתבע 2 הודיע שהוא אינו מייצג אף אחד וכל אחד מהנתבעים האחרים יגיש בקשה לביטול פסק דין. במועד אותו דיון, משנוכחה נתבעת 4 בדיון, היא נחקרה על ידי בית המשפט וב"כ התובע, וניתן צו לסיכומים בכתב בעניינם.

ביום 25/1/15 הגישו נתבעות 1 ו-3, בקשות לביטול פסק דין ודיון בבקשות נקבע ליום 11/3/15, שנדחה ליום 19/3/15 לבקשת עו"ד אייזנקוט שבחן בשלב זה ייצוג נתבעת 3 ולימוד החומר. לבקשה נוספת של עו"ד אייזנקוט נדחה שוב הדיון ליום 26/3/15. עוד נקבע ביום 19/3/15, שבשל העדר התייצבות המצהיר מטעם נתבעת 1, תימחק הבקשה לביטול פסק דין מטעמה, החלטה זו בוטלה ביום 26/3/15 על מנת ליתן לנתבעת 1 את יומה בבית המשפט והמצהיר מטעמה נחקר על הבקשה. ביום 26/3/15 נחקרה גם הגב' סוזן פדידה וניתן צו המורה לנתבעת 3 להגיש סיכומים בתוך 21 ימים. ביום 7/6/15 הגישה נתבעת 3 בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים בצירוף סיכומים מטעמה.

בטרם אדון בכל אחת מהבקשות לביטול פסק דין בנפרד, אציין, שאין מחלוקת בין הצדדים שפסק הדין ניתן כדין, לאחר שלא הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן, על אף האורכות שניתנו להם לשם כך, לפיכך, אין מקום להורות על ביטול פסקי הדין כנגד הנתבעים, מחובת הצדק.

משנקבע שאין מקום לביטול ההחלטה מחובת הצדק, עסקינן בבקשות התלויות בשיקול הדעת של בית המשפט, שבמסגרתו ייבחן בית המשפט שני אדנים: האחד, סיבת מחדלם של הנתבעים והשני, החשוב יותר, סיכויי הצלחת הנתבעים אם יבוטל פסק הדין.

בנוגע לסיבת המחדל, נטען על ידי הנתבעים, כי מאחורי המחדל בהגשת בקשת רשות להתגונן עמד הרצון להגיש חוות דעת של רואה חשבון. סיבת המחדל באי הגשת כתב הגנה נעוץ כל כולו בנתבעים עצמם. חוות הדעת, שבגינה התבקש בית המשפט בתחילת ההליך להאריך מועדים, וניתנו 3 אורכות להגשת בקשת רשות להתגונן, גם כיום, בחלוף מעל שנה מהגשת כתב התביעה, לא נטען שהוכנה חוות דעת לשם הגשתה לבית המשפט.

אבחן האם עלה בידי כל אחד מהנתבעים להצביע על סיכויי הגנה טובים כנגד התביעה.