תא"ק 6033-10-14 בנק הפועלים נ' שיר מערכות אוטומטיות

הרקע וטענות הצדדים

1.מונחת בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, או לחילופין, מחמת העדר עילה.

2.בין הצדדים נחתם הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 19.6.12 (להלן: הסכם הפשרה), לפיו, תשלם המבקשת סך כולל של 28,000 ₪ לסילוק החוב של המבקשת כלפי המשיב (להלן: הבנק). אין חולק כי המבקשת שילמה לבנק את הסכום שנקבע בהסכם הפשרה. בהסכם נקבע, בין היתר:

"2. החברה מוותרת בזה על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה, מכל סוג ומין שהוא כלפי הבנק ו/או מי מטעמו בגין השיקים ו/או השיקים הנוספים והחוב, וכל הכרוך והקשור אליו, שיקים תוקפם ו/או בדבר זכותו של הבנק להיפרע מהם ו/או כל טענה כנגד תיק ההוצל"פ...

4. לחברה אין ולא יהיו טענות כנגד הבנק בגין השיקים ו/או השיקים הנוספים ובגין אחיזתו כשורה של הבנק בשיקים ובשיקים נוספים."

3. המבקשת הגישה כתב תביעה כספית כנגד הבנק בתא"מ (פ"ת) 56283-11-13 (להלן: ההליך הנוסף) בו תבעה פיצוי בגין הנזק שנגרם לה, לטענתה, בשל רשלנות והפרת ההסכם הכלול במסמכי פתיחת החשבון, בהרשאה להפקדת שיק המשוך מחשבון המבקשת כאשר הוא אינו חתום כיאות.

4. בכתב תביעה בתביעה דנן עתר הבנק לחייב את המבקשת בתשלום יתרת חובה, בגין שיקים שבוטלו על ידי המבקשת אליהם מתייחס הסכם הפשרה. המבקשת הגישה בקשה זו לסילוק התביעה על הסף.

5.עמדת המבקשת הינה, כי בהתאם להסכם הפשרה, מנוע הבנק מלהגיש תביעה כנגד המבקשת בגין השיקים נשוא ההסכם. עוד טענה המבקשת כי, למעשה, הסכם הפשרה יצר מעשה בית דין והשתק פלוגתא בכל הקשור לשיקים והבנק מושתק מלהתדיין לגביהם מחדש.

6.הבנק טען בתגובתו לבקשה כי מאחר שהמבקשת הגישה כתב תביעה בבימ"ש שלום בפתח תקווה, הרי שבכך הפרה המבקשת את הסכם הפשרה, ובנסיבות אלה הוא זכאי לתבוע את שאר השיקים בגינם נוצר החוב של המבקשת אצל הבנק.

הבנק הבהיר את עמדתו (סעיף 9 לתגובה) לפיה "הגשת התביעה של המבקשת היא הפרת ההסכמה המזכה את הבנק בביטול ההסדר והגשת תביעה על כלל החוב" , וכאמור בהמשך (בסעיף 10 לתגובה), "הפרת ההסכם על ידי המבקשת והגשת תביעה בניגוד להסכם מזכה את הבנק בביטול ההסכם לנוכח הפרתו ועם ביטולו זכאי הבנק לתבוע את המבקשת על מלוא החוב כפי שהיה טעם הוויתור ההדדי".

7.לתשובת המבקשת צורף עותק כתב ההגנה שהוגש בהליך הנוסף, שם טען הבנק כי דין התביעה [הנוספת – ר.ה.] להידחות מחמת השתק פלוגתא המהווה מעשה בית דין. המבקשת מפנה לסעיף 22 לכתב ההגנה של הבנק שהוגש בתיק הנוסף, שם נטען:

"... משנפסק במסגרת פסק הדין כי על התובעת לשלם לנתבע את סכומי השיקים, אשר אף הם נמשכו בחתימה אחת של מנהל התובעת בלבד וללא חותמת החברה, בדומה למקרה השיק נשוא תביעה דנן, הרי כי הנסיבות והעובדות הינן זהות ומקרה זה כבר הוכרע ועל כן דין התביעה להידחות מחמת השתק פלוגתא המהווה מעשה בית דין".

דיון והכרעה

8.אקדים ואומר כי דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף להידחות ואילו הבקשה למחיקת התביעה מתקבלת, על בסיס הדוקטרינה של השתק שיפוטי (מניעות שיפוטית), ואפרט.

9.כפי שקבעה כב' השופטת דורנר ברע"א 4976/00, בית הפסנתר נ. מור דליה פ"ד נו(1) 577, 590 [2001]:

"נסיבות אלה מקימות השתק דיוני המונע את הצד שנהנה מהסדר מוסכם שגיבש עם יריבו מלטעון ומלהוכיח טענות, אפילו אם הן נכונות, הכופרות בתוקף ההסדר. ההשתק חל מכוח חובת תום-הלב, שממנה נובע האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. פן של איסור זה משתקף במניעה לכפור במצג שבעטיו ניתן סעד במשפט ושבעקבותיו הצד האחר שינה לרעה את מצבו. על ההשתק הדיוני כתבתי בפרשה אחרת:

'מטרתו של השתק זה היא כפולה: (א) במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; (ב) במישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין' ...".

ר' גם הדיון ברע"א 8297/12, הפניקס הישראלי לביטוח בע"מ נ. המוסד לביטוח לאומי [16.07.13], בפסקאות 12-13 לפסק הדין, המסביר מהי "תורת ההשתק השיפוטי":

"תורת ההשתק השיפוטי..., שהוכרה בשיטתנו המשפטית, קובעת כי "בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר (שבעניינו לא נוצר מעשה-בית-דין) ולטעון טענה הפוכה"...