תא"ק 60043-08-16 עיריית פתח תקווה נ' באבו

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 5.4.17.

יוזכר –

בתאריך 2.11.16 ניתן פסק דין נגד המבקש, משלא הגיש בקשת רשות להתגונן במועד שנקבע בדין. פסק הדין בוטל בהחלטה מיום 5.3.17 ונקבע כי על המבקש להגיש בקשת רשות להתגונן עד ליום 2.4.17. משלא עשה כן חידשה המשיבה את בקשתה למתן פסק דין בהעדר התגוננות – וביום 5.4.17 נחתם, כאמור, פסק הדין.

בתאריך 30.4.17 הגיש המבקש בקשת רשות להתגונן לתיק בית המשפט ונקבע כי עליו להבהיר בקשתו, שכן בתיק מצוי פסק דין.

כפועל יוצא מכך הוגשה הבקשה לביטולו של פסק הדין.

המבקש טוען כי בשל טעות ברישום ביומנו של בא-כוחו נרשם המועד האחרון להגשת בקשת הרשות להתגונן בתאריך 2.5.17 ולא במועד שנקבע. ב"כ המבקש הוסיף וטען כי בית המשפט כבר נדרש לשאלת סיכויי ההגנה בהחלטתו הראשונה לביטול פסק הדין והוסיף כי נסיונות הדברות בין הצדדים לא צלחו.

המשיבה טענה, בתגובה, כי מדובר בטענה לא נכונה שכן מההדברות בין הצדדים בסוף חודש מרץ עולה שהמבקש היה מודע למועד האחרון שעד אליו עליו להגיש את בקשת הרשות להתגונן. המשיבה הצביעה על מחדלי המבקש וטענה כי המבקש לא הצביע על כל עילה המצדיקה את ביטול פסק הדין.

המבקש טען, בתשובה, כי המסקנה בדבר המודעות למועד הגשת בקשת הרשות להתגונן, אותה מסיקה המשיבה מההדברות בין הצדדים במרץ, אינה נכונה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

המבקש אינו טוען כי הוא זכאי לביטול פסק הדין מחובת הצדק, ואכן – אין הוא זכאי לביטולו מטעם זה.