תא"ק 59372-02-15 סאליקאר ג'אפאקום בע"מ נ' סרוג'י

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נצרת
59372-02-15
20.7.2015
בפני הרשם הבכיר:
אלעד טל

- נגד -
מבקש:
סאליקאר ג'אפאקום בע"מ
משיבה:
בוטרוס סרוג'י
החלטה
 

 

1.לפניי בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה שבנדון שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר.

טענות הצדדים

2.לטענת המשיבה, חברה העוסקת בסחר בכלי רכב, הציע לה המבקש את רכבו מסוג סיאט איביזה מ.ר. 8291270 (להלן "הרכב"), לאחר שהצהיר בפניה שהרכב לא עבר תאונה. המשיבה טוענת כי לא בדקה את הרכב תוך שהסתמכה על הצהרתו של המבקש ולאחר מו"מ נחתם ביום 11.2.15 הסכם בין הצדדים במסגרתו נמכר הרכב למשיבה בתמורה לסך של 40,000 ₪. כשבוע וחצי לאחר מכן, ביום 23.2.15 כשביקשה למכור את הרכב לצד ג', התגלה על ידי המוסך שבדק את הרכב כי הרכב עבר תאונה קשה עם פגיעה בשלדה, עובדה שכאמור הוסתרה מהמשיבה בעת הבדיקה. המשיבה פנתה מיד למבקש בדרישה לביטול העסקה, והמבקש שבתחילה נטה להסכים לכך חזר בו לאחר מכן מהסכמתו. על כן תובעת המשיבה את ביטול העסקה על פי דיני החוזים והשבת התמורה ששילמה למבקש כנגד החזרת הרכב לידיו.

 

3.ביום 25.3.15 הגיש המבקש בקשת רשות להתגונן שנתמכה בתצהירו.

בתצהירו טען המבקש כי המשיבה היא זו שהציעה לו למכור לה את רכבו. לאחר מו"מ ומאחר והיה אמור למסור את רשיון הנהיגה שלו עקב שלילתו, עובדה שהיתה מייתרת הצורך בהחזקת הרכב, הסכים למכור אותו ב – 11,000 ₪ פחות ממחיר המחירון. לטענתו, אינו יודע את ההיסטוריה של הרכב ומסר למשיבה בעת המכירה כי בתקופה שהרכב היה בחזקתו הוא לא עבר תאונה. עוד הוא טוען כי גם בזיכרון הדברים שנחתם בינו לבעליו הקודם של הרכב הצהיר אותם בעלים כי הרכב לא היה מעורב בתאונה, ראיה אליבא המבקש כי לא ידע על עברו של הרכב בעת שרכשו. המבקש מוסיף וטוען כי המשיבה בדקה את הרכב שעות ארוכות והיא הסכימה לעסקה רק כאשר שוכנעה בתקינותו של הרכב וכי אינו יודע מה עבר הרכב בתקופה מאז מכירתו למשיבה ועד לבדיקתו במוסך, אז התגלה כנטען עברו של הרכב.

על כן לטענתו של המבקש יש לקבל את הבקשה וליתן לו רשות להתגונן.

 

4.ביום 8.6.15 התייצבו הצדדים והמבקש נחקר על תצהירו. לאחר הישיבה הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

 

5.לטענת המבקש, הוא לא נחקר על טענתו כי בעת המו"מ מסר למשיבה כי הרכב לא עבר כל תאונה בזמן שהיה בחזקתו. עוד הוא טוען, כי בזמן החקירה הוצגו על ידי המשיבה מסמכים לפיהם הרכב עבר כביכול תאונה לפני שנרכש על ידי המבקש אולם מסמכים אלו לא הוגשו כראיה ויש להתעלם מהם. לטענת המבקש, המסמך ממוסך ציפורי שצורף לכתב התביעה ומהווה אסמכתא לכאורה לתאונה שעבר כביכול הרכב, איננו כולל פרטים מזהים בסיסיים ואין לסמוך על האמור בו. לטענת המבקש, הסביר בעת החקירה את סיבותיו לאי הסכמתו לביטול העסקה, מעבר לטענה כי הרכב היה אצל המשיבה כשבועיים עד לגילוי התאונה הקודמת. עוד טוען המבקש כי ניפק הסברים סבירים מדוע רכש את הרכב בסכום כה נמוך מערכו על פי המחירון וכי לא יעלה על הדעת כי המשיבה, בהיותה עסק לסחר ברכב לא תשלח את הרכב לבדיקה במכון מוסמך ותסמוך על הצהרותיהם של אנשים פרטיים.

 

6.לטענת המשיבה, הצליחה להוכיח כי המבקש הצהיר הצהרה כוזבת בדבר עברו של הרכב ומסתמכת לשם כך על אישור מ"מוסך הצפון ג'ורג' והנרי דור בע"מ" שהוצג במהלך הדיון. מסמך זה מיום 19.7.11 מתעד בדיקה לצורך תקנה 309 לתקנות התעבורה (בדיקה שמחויב לעבור כל רכב שעבר תאונה בה נפגעו אחד ממכלולי הבטיחות של הרכב לרבות שלדה). לטענת המשיבה, אין כל משמעות לעובדה שהמסמכים שהוצגו בפני בית המשפט במעמד הדיון לא סומנו ומצביעים על כך שעל פי המסמכים שהוצגו הרכב היה מעורב בתאונה קשה עובר למכירתו לידיה. עוד טוענת המשיבה כי מאחר וטענת ההגנה היחידה של המבקש היא כי אינו יודע מה עבר הרכב לאחר שנמכר למשיבה וטענה זו הופרכה לאור המסמכים הנ"ל אין לו כל טענת הגנה ויש לדחות את הבקשה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי מוסך ציפורי בו בוצעה הבדיקה בה התגלה כי הרכב עבר תאונה הינו מכון רישוי וגם מכון בדיקה לפני קניה, ראיה לכאורה למהימנות הבדיקה שבוצעה בו. עוד טוענת המשיבה כי את תהיותיו של המבקש הכיצד לא בדקה את הרכב על ידי מכון עובר לקניה כפי שמצופה ממנה בהיותה עוסקת בסחר בכלי רכב, יש להסביר בקשר הטוב שבין המשיבה למבקש. כמו כן מצביעה המשיבה על חוסר ההגיון בהסבריו של המבקש כיצד רכש את הרכב במחיר כה נמוך ממחיר המחירון , ראיה לכך כי ידע על מצבו עובר לקנייה ולכן רכש אותו במחיר כזה.

 

דיון

7.התביעה בסדר דין מקוצר מעמידה בפני הנתבע "משוכה" דיונית טרומית, בדמות הצורך בקבלת רשות להתגונן. הואיל ומשוכה זו מפרה את האיזון הדיוני בין התובע לנתבע, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה רק כאשר ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראה- ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רבינוביץ (פורסם ביום 6.03.2008); יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מהדורה שביעית -1995, ע' 675; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית- 2007 , ע' 309).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>