תא"ק 59119-03-14 ת.י. תאטראות 2004 בע"מ נ' ישראלס הומלנד סקיוריטי בע"מ

התביעה ועובדות המקרה

1.תביעה אשר הוגשה בסדר דין מקוצר. סכום התביעה 107,447 ₪. המשיבה בבקשת הרשות להגן, חברת ת.י. תאטראות 2004 בע"מ (להלן: "התובעת") הינה הבעלים והמפעילה של רשת בתי הקולנוע YES PLANET.

2.ביום 23.6 LANET ם והמפעילה של רשת בתי הקולנוע .13 או בסמוך לכך פנתה ההמבקשת, חברת ישראלס הומלנד סקיוריטי בע"מ (להלן: "הנתבעת") לתובעת בבקשה לקבל הצעת מחיר לעריכת כנס במתחם "יס פלאנט" בראשון לציון, בחודש בנובמבר 2013. לאחר הפנייה שלחה התובעת לנתבעת הצעה מחיר המבוססת על שימוש באולם קולנוע אחד המכיל 400 מקומות. לאחר ניהול מו"מ שלחה התובעת ביום 1.7.13 או בסמוך לכך הצעת מחיר נוספת אשר נתקבלה ונחתמה על ידי הנתבעת ולפיה בין היתר נקבע , כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 215 ₪ כולל מע"מ לאדם עבור התכנסות ושימוש באולם להצגות והרצאות, כולל ארוחות בוקר וצהריים ושימוש בלובי ובחנייה. ההסכם צורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "ההסכם הראשון").

3.בשלב זה, לכל צד גרסתו באשר לנסיבות התגבשותו של הסכם שני. התובעת טענה, כי לאחר חתימת ההסכם הראשון העלתה הנתבעת בקשות לקבלת שירותים נוספים, כגון אבטחה, אשר לא נתבקשו טרם חתימת ההסכם הראשון. נטען, כי ביום 10.11.13, במהלך סיור שנערך במתחם בנוכחות נציגים מטעם הצדדים הסתבר לתובעת כי לנתבעת דרושים שלושה אולמות קולנוע נוספים וכן כי צפוי להגיע קהל אשר יש בכוונתו להשתתף בכנס מבלי לסעוד בו. בסמוך לאחר הפגישה העבירה התובעת לנתבעת הצעת מחיר נוספת הכוללת את פרטי התמורה עבור משתתף שאינו סועד וכן שימוש ב-3 אולמות קולנוע נוספים. לאחר שנוהל מו"מ נוסף, שלחה התובעת לנתבעת ביום 19.11.13 מסמך ובו הסכמות הצדדים.

הנתבעת טוענת, כי לראשונה ביום 19.11.13 הודיעה התובעת כי ההסכם הראשון אינו מקובל עליה. הנתבעת טוענת כי רוב רובם של השינויים לא היו מקובלים עליה אולם התובעת הודיעה כי ככל והנתבעת לא תסכים לכל התנאים החדשים ותחתום על ההסכם המתוקן כמות שהוא, לא תאפשר התובעת את קיום האירוע.

כך או כך, ביום 19.11.13 חתמו הצדדים על המסמך, הכולל שינויים כאלו ואחרים ביחס להסכם הראשון. כך, למשל, במספר האולמות המשמשים לכנס, בסכום התשלום לסועד ולמשתתף שאינו סועד, בענייני אבטחה וחשמל ופרטים נוספים. ההסכם צורף כנספח ב' לכתב התביעה (להלן: "ההסכם השני").

4.ביום 26.11.13 התקיים הכנס. מאחר יותר ביום זה, פנה ב"כ הנתבעת לתובעת והודיע כי ההסכם השני בטל ומבוטל מאחר ונחתם עקב "אונס וכפייה כלכלית". ביום 27.11.13 הוציאה התובעת חשבונית ע"ס 112,231 ₪ לתשלום עבור הנתבעת. בו ביום פנה ב"כ הנתבעת לתובעת וטען להתעלמות התובעת ממכתב הביטול. ביום 4.12.13 השיב ב"כ התובעת כי התובעת דוחה טענות הנתבעת ואזכר את דרישת התשלום. ביום 31.12.13 השיב ב"כ הנתבעת במכתב בו נטען בין היתר כי החיוב בחשבונית צריך היה להיות לפי 340 מנות בלבד בעלות של 182 ₪ + מע"מ לאדם, וזאת במקום "בגין 361 איש".

5.התובעת טוענת, כי לאור דברים אלו, עומד החיוב גם לגרסת הנתבעת, על לא פחות מ 73,018 ₪. בתוספת החיוב בגין "הרוטונדה" בסך של 4,237 ₪ + מע"מ, כך שבאשר לסך 78,018 ₪ אין מחלוקת כי קיים חוב לתובעת. כן טוענת התובעת, כי אכן הושבו לה 21 שוברים המזכים את האוחזים בהם גם בסעודה, וכי הסכימה לפנים משורת הדין, להפחית מסכום החשבונית סך 3,826 ₪ בצירוף מע"מ כך שסכום התביעה עומד על 107,018 ₪ (73,100 ₪ כולל מע"מ עבור 340 אורחים סועדים לפי 215 ₪ לאדם, 22,538 ₪ כולל מע"מ עבור 191 אורחי כנס לפי 118 ₪ לאדם, 5,000 ₪ כולל מע"מ עבור שימוש ברוטונדה, 7,080 ₪ כולל מע"מ עבור שימוש באולם 2).