תא"ק 58534-01-15 עיריית חיפה נ' קוטיסטאנו ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 27/1/15 הגישה התובעת כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 59,962 ₪ בגין חובות ארנונה עבור הנכס ברח' נורית 19א דירה 4 בחיפה (להלן: "הנכס") לתקופה מיום 1/1/01 עד 31/5/08. ב"כ התובעת מסבירה כי בדפי העירייה מופיע כמחזיק רק הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") מסיבה טכנית של חוסר מקום להקלדת שני שמות. לכתב התביעה צורפו מכתבי התראה שנשלחו לכל אחד מהנתבעים לשתי כתובות שונות. אחד נמסר ליעדו והשני חזר בציון "לא נדרש".

2.ביום 1/4/15 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירה של הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). נטען כי ישנה התיישנות מהותית. הנתבעת טוענת כי הנתבע חי ומתגורר בבוקרשט מזה 15 שנים וממילא לא התגורר בנכס בתקופה הנטענת. עוד טוענת הנתבעת כי הנתבעים לא החזיקו בדירה בתקופה הרלבנטית אלא שוכרים מטעמם, שכן הסכמי השכירות הועברו לתובעת בזמן אמת כך שהיה עליה לעדכן את שם המחזיק בספריה בהתאם. באשר למכתב ההתראה, נטען כי המכתב שהתקבל, התקבל כנראה על ידי גורם אחר שאינו הנתבעים. עוד נטען כי התביעה אינה כשרה להתברר בסדר דין מקוצר כיוון שאינה מתבססת על מסמך כנדרש בהליך זה להוכחת החוב. לסיום נטען כי ניתן צו כינוס כנגד הנתבעת. צו זה צורף ביום 14/4/15 ועולה ממנו כי ניתן צו כינוס בעניינה של הנתבעת עוד ביום 7/3/13.

3.ביום 14/5/15 הגישה התובעת תגובה לבקשת הרשות להתגונן. נטען כי מכתבי ההתראה נשלחו לכתובות המעודכנות של הנתבעים במשרד הפנים. עוד נטען כי כתב התביעה נמסר לנתבעת במסירה אישית ביום 8/3/15 בכתובת המופיעה בתביעה בדרך הים 55/3 בחיפה. משום מה טוענת ב"כ התובעת כי בקשת הרשות להתגונן הוגשה אך ורק מטעמה של הנתבעת 2. באשר לנתבע, נטען כי על סמך מידע שהגיע לתובעת , הוא יצא את גבולות הארץ רק לאחרונה לאחר שנמסרה לו האזהרה.

4.באשר לטענת ההתיישנות נטען כי הטענה אינה נכונה בשל הליכי גבייה מינהליים ולא הועלתה בהזדמנות הראשונה בדרך של תובענה או עתירה מינהלית. צורפו מסמכים לתמיכה בטענת התובעת לפיה הנתבעת פנתה אליה במהלך השנים 2006-2007 וכן בשנת 2009 כדי לקבל הנחות בתשלום הארנונה הן בעצמה והן באמצעות בא כוחה עו"ד יוסף סגל. נטען כי בשנת 2010 הסכימה התובעת לבצע הסדר זמני עד לדיון בבקשת הנתבעים בוועדת נזקק אולם הנתבעים לא ששו לשלם גם לאחר ביצוע ההסדר. נטען כי יש לדחות את טענת "איני מחזיק" כיוון שהסמכות לדון בטענה זו היא סמכות ייחודית של מנהל הארנונה וועדת הערר. נטען כי על פי הפסיקה רק במקרים מיוחדים ניתן להעלות את הטענה בבתי המשפט. נטען על בסיס מסמך בכתב כי הנתבעים הודיעו על העברת החזקה בנכס לשוכרים ביום 16/6/08 ולכן אין מחלוקת כי החזיקו בנכס עד למועד הנ"ל. נטען כי התביעה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר כיוון שמדובר בתביעה של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה כארנונה. לא מצאתי בתגובה כל התייחסות לצו הכינוס שניתן בעניינה של הנתבעת.

5.ביום 7/6/15 הוגשה תשובת הנתבעים לתגובת התובעת. נטען כי החוב לו טוענת התובעת אינו על שם הנתבעת או בן זוגה כיוון שהנתבעת היא אישה פרודה שאין לה כל קשר לנתבע. ב"כ הנתבעת טוען כי הנתבעת עומדת על דעתה שמעולם לא קיבלה דרישה לתשלום החוב , כאשר במשך כל השנים גרה בדירה אחרת והשכירה את הנכס לדיירים אחרים בידיעת התובעת.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי על פני הדברים יש למחוק על הסף את התביעה כנגד הנתבעת 2 שכן התביעה כנגד נתבעת זו הוגשה קרוב לשנתיים לאחר שניתן צו כינוס בעניינה של הנתבעת 2 וכל ההליכים נגדה עוכבו. יוער כי בדקתי במערכת נט המשפט ומצאתי כי תיק הכינוס בעניינה של הנתבעת 2 עודנו מתנהל כאשר הדיון הבא בתיק קבוע ליום 6/7/15. לא מצאתי בתגובה של התובעת כל הסבר כיצד אפשר להגיש תביעה נגד נתבעת המצויה בהליך פשיטת רגל וניתן בעניינה צו כינוס. עם זאת , כיוון שלא נאמר במפורש כי על התובעת לטעון בטרם תינתן החלטה המורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעת , מצאתי לנכון לאפשר לתובעת להשלים טיעוניה בענין זה עד 8.7.15 .

7.באשר לנתבע 1, לא נסתרה הטענה שהועלתה באמצעות הנתבעת 2 לפיה נתבע זה לא מתגורר בישראל אלא בבוקרשט מזה כ – 15 שנים. הטענות שהועלו בעניין זה במסגרת התגובה לא נתמכו בתצהיר או במסמך ברור אחר. יתרה מזאת, לתגובה צורף כנספח ד'2 מכתב של עו"ד יוסף סגל מיום 4/8/09 בו נכתב כי הנתבע נמצא בחו"ל ועזב את הנתבעת לפני שנים רבות. אשר על כן, אני נותן לנתבע 1 רשות להתגונן.

8.ככל שהתובעת לא תיתן טעם טוב שלא לעשות כן עד 8.7.15 , התביעה כנגד הנתבעת 2 תמחק

על הסף . ככל שהתביעה כנגד הנתבעת 2 לא תמחק , ההליכים נגד הנתבעת 2 ישארו מעוכבים