תא"ק 58299-09-14 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' נאסר

לפניי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה על ידי המשיב.

המדובר בתביעה שהגיש המשיב לתשלום סך של 53,347 ש"ח בגין חובות שנצברו לטובתו בשל אי פירעון הלוואה שנטל המבקש במסגרת חשבון עו"ש שניהל אצל המשיב.

המבקש טוען בתצהיר התומך שצורף לבקשה, כי יש לדחות את התביעה מקום שזו הוגשה בהעדר מסמכים המפרטים את גובה החוב ואופן חישובו, כך למשל כאשר לא צורף הסכם ההלוואה עליה מבוססת התביעה. עוד טוען המבקש, כי מעיון בדו"ח תנועות עו"ש שצורף לכתב התביעה עולה כי במועד הקמת ההלוואה היה חשבונו מצוי בהגבלה ולפיכך, מדובר בסיכון שהמשיב לקח על עצמו עת העניק לו הלוואה כאשר ידע מראש כי לא יהיה באפשרותו לעמוד בהחזרי ההלוואה. טענה נוספת שהעלה המבקש עניינה בחוסר היכולת להבין את המסמכים עליו הוא חתום ואת ההשלכות שיש להם, משכך פעל המשיב בחוסר תום לב ובניגוד לחובת הגילוי החלה עליו בהיותו מוסד בנקאי.

בקשה זו נקבעה לשמיעה ליום 20.5.15, אולם לאחר שהוגשה הודעת המשיב לפיה הוא מוותר על חקירת המצהיר ולפיכך יש ליתן ההחלטה על יסוד סיכומים בכתב, הוריתי ביום 31.12.14 על הגשת סיכומים.

הנתבע חזר בסיכומיו על טענותיו לעניין אי צירוף המסמכים הנדרשים לצורך ביסוס התביעה, וכן לעניין ידיעתו של המשיב ביחס לחוסר יכולתו לעמוד בהחזרי ההלוואה. לדברי המבקש, המשיב פעל על דעת עצמו בעת הקמת ההלוואה תוך הטעיה ו/או ניצול.

התובע טען בסיכומיו, כי לא קמה חובה לצרף לכתב התביעה כל מסמך וכי הלכה פסוקה היא שדי בצירוף דף חשבון המעיד על יתרת החשבון וכן טופס פתיחת החשבון. עוד טוען המשיב, כי טענתו המוזרה של המבקש לפיה הבנק לא היה צריך להעמיד לו את ההלוואה דינה להידחות שעה שזו ניטלה על פי בקשתו לצורך כיסוי יתרת חובה בחשבונו. עוד טוען המשיב, כי גרסת המבקש לעניין חוסר הידיעה על מה הוא חותם אינה רלוונטית שעה שעומדת לרעתו חזקת החתימה, הגם שטענותיו אלה אינן מבוססות ונטענות באופן סתמי.

הלכה פסוקה היא, כי בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה (ראה בעניין זה ע"א החברה הכללית למוסיקה נ' וורנר, פ"ד מו(2) 273,277). נקבע עוד, כי נתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בעל פה שיש בה כדי לסתור מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוז'ינסקי נ' וויט, פ"ד יג(3) 2149).