תא"ק 57869-12-14

1.בפני בקשת הנתבעת למחיקת כותרת ולהעברת התביעה לדיון בסדר דין רגיל.

תמצית טענתה של המבקשת הינה שהתביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, ועל כן יש למחוק את הכותרת, כיון שהחוב הנטען אינו חוב קצוב, המבוסס על חישוב אריתמטי פשוט, אלא חוב שחושב על פי אומדן ושאופן חישובו אינו מפורט בכתב התביעה, וכן כיון שהתביעה אינה מבוססת על חוזה בכתב.

2.בהתאם לתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, תביעה הראויה להתברר במסגרת הליך של סדר דין מקוצר, היא תביעה על סכום כסף קצוב, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובתנאי שיש עליהן ראייה בכתב. כפי שנפסק, כשירותה של תביעה להתברר בסדר דין מקוצר צריכה להיבחן על ידי בית המשפט בהתאם לכתבי הטענות ולמסמכים המצורפים אליהם ואין להיכנס לפרטי העובדות (ראו למשל ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי, פ"ד מה (1) 70,69).

3.עיון בכתב התביעה ובצרופות שצורפו לו מעלה כי בנסיבות הספציפיות של תיק זה, אין כל מניעה מלדון בתובענה בסדר דין מקוצר.

אשר לדרישת "הסכום הקצוב", החוב אמנם מבוסס על אומדן, וכפי שנפסק, "סכום קצוב" הוא סכום שחישובו הוא ענין אריתמטי שאינו מצריך שומה או הערכה (ראו למשל ר"ע 449/83 חברת החשמל נ' שפיר דודידוביץ', פ"ד לח (1) 613, 617).

יחד עם זאת, מדובר במפתח קבוע שנקבע מלכתחילה על פי אומדן מוסכם בין הצדדים, ויושם ללא שינוי מדי שנה בשנה.

ניתן ללמוד על כך שהמפתח הינו מפתח מוסכם ממכתבו של חשב המשרד לביטחון פנים, שנשלח לתובעת בתגובה לדרישת החוב מאת הנתבעת, ואשר צורף כנספח א' לכתב התביעה.

בנספח א' נכתב מפורשות כי יש לבטל את החיוב על פי האומדן הקבוע רק משנת 2014. זאת ועוד, הנתבעת עצמה שילמה בעקבות הדרישה שקיבלה מהתובעת על יסוד אותו מפתח, את סכום החיוב שחושב על פי אותו מפתח שלפיו חושב החוב נושא התביעה לשנים 2010 ו- 2011.

התובעת חישבה את החוב בהתאם למפתח הקבוע והמוסכם, שהיה אמנם בתחילה מבוסס על אומדן, ולא על מדידה מדויקת, ואולם מאז אימוצו בידי הצדדים יושם על ידי התובעת מבלי להפעיל שיקול דעת או הערכה, תוך הכפלת המפתח הקבוע והמוסכם במחיר למ"ק. לא מדובר אפוא בשומה או בהערכה של החוב מדי שנה, אלא בחישוב אריתמטי פשוט המביא בחשבון את המפתח הקבוע והמוסכם מצד אחד ואת מחיר המים מצד שני, ועל כן יש לטעמי לראותו כסכום קצוב.